חוסמי PD-1

הפרעה בפעילות בלוטת התריס נפוצה עם שימוש בחוסמי PD-1 וקשורה לשיפור בתוצאים

מחקר מצא, כי כ-20% מהמטופלים עם סרטן ריאות של תאים שאינם קטנים (NSCLC) שטופלו עם פמברוליזומאב פיתחו הפרעה בתפקוד בלוטת התריס; ההפרעה נקשרה לשיפור מובהק בהישרדות הכללית

01.02.2017, 10:58
הדמיה של בלוטת התריס. הפעולה החדשנית נעשית תחת אולטרסאונד ותוך ביצוע דיקור של הקשרית במחט שמעבירה גלי רדיו. (צילום: אילוסטרציה)

תרופות החוסמות את החלבון PD-1 הראו תגובות ממושכות בקרב חולים והארכת הישרדות במגוון רחב של מחלות ממאירות. תרופות אלו נסבלות היטב באופן כללי, אם כי בעקבות הטיפול עשויות להופיע תופעות לוואי הקשורות לפעילות החיסונית, כאשר הנפוצה ביניהן היא הפרעה אוטואימונית בפעילות בלוטת התריס. המאפיינים הקליניים, המכניים והאימונולוגיים של תופעה זו מוצגים במחקר הנוכחי.

במחקר השתתפו 51 מטופלים עם סרטן ריאות של תאים שאינם קטנים (non-small cell lung cancerי- NSCLC), שטופלו עם פמברוליזומאב (Pembrolizumab - Keytruda) במרכז הרפואי Memorial Sloan Kettering Cancer Center בניו יורק, כחלק ממחקר KEYNOTE-001.

בוצעו הערכות פרוספקטיביות של תפקוד בלוטת התריס ונוגדנים נגד בלוטת התריס בכל מפגש ביקורת והבדיקות הראשונות בוצעו עוד לפני תחילת הטיפול. החוקרים העריכו את תדירות התפתחות ההפרעה בבלוטת התריס, הקשר של הפרעות אלו לנוגדנים נגד בלוטת התריס, המהלך הקליני והקשר בין הטיפול עם פמברוליזומאב להישרדות ללא התקדמות ולהישרדות הכללית.

מבין 51 מטופלים שקיבלו פמברוליזומאב, שלושה היו עם תת-פעילות בלוטת התריס ו-48 היו ללא הפרעות בבלוטת התריס בקו הבסיס. 10 מבין 48 המטופלים האחרונים (21%, 95% רווח בר סמך: 10%-35%) פיתחו הפרעה בתפקוד בלוטת התריס אשר הצריכה שימוש בתחליף הורמונלי.

נוגדנים נגד בלוטת התריס נמצאו בקרב שמונה מבין 10 המטופלים שפיתחו הפרעה בבלוטת התריס, בהשוואה לשלושה מבין 38 מטופלים שלא פיתחו הפרעה כזו (80% לעומת 8%, P<0.0001).

הפרעה בתפקוד בלוטת התריס אירעה בשלבים מוקדמים (חציון: 42 ימים) במהלך הטיפול בפמברוליזומאב, ורוב המטופלים (שישה מתוך 10) חוו פעילות-יתר קצרה שקדמה לתת-הפעילות של בלוטת התריס. לא אירעה פעילות-יתר ממושכת. הן פעילות היתר והן תת הפעילות של בלוטת התריס היו בעיקר ללא תסמינים.

ההישרדות הכללית של פמברוליזומאב היתה ממושכת יותר, באופן מובהק, בקרב מטופלים שפיתחו הפרעה בתפקוד בלוטת התריס (יחס סיכון [hazard ratio – HRי]: 0.29, 95% רווח בר סמך: 0.09-0.94, P=0.04).

החוקרים סיכמו, כי הפרעה בתפקוד בלוטת התריס הינה ממצא נפוץ במהלך טיפול בפמברוליזומאב עבור NSCLC והיא מאופיינת בנוגדנים נגד בלוטת התריס ועשויה להיות קשורה לתוצאים משופרים.

נוכחות רעילות המתווכת על ידי נוגדנים במהלך טיפול המכוון לתאי T מציעה כי קיימת השפעה שאינה ברורה מספיק של הביולוגיה של PD-1 בשינוי הפעילות החיסונית ההומוראלית.

מקור:
Osorio JC, Ni A, Chaft JE, Pollina R, Kasler MK, Stephens D, Rodriguez C, Cambridge L, Rizvi H, Wolchok JD, Merghoub T, Rudin CM, Fish S, Hellmann MD. Antibody-Mediated Thyroid Dysfunction During T-cell Checkpoint Blockade in Patients with Non-Small Cell Lung Cancer; Ann Oncol. 2016 Dec 19. pii: mdw640. doi: 10.1093/annonc/mdw640. [Epub ahead of print]

https://academic.oup.com/annonc/article/2724480/Antibody-Mediated-Thyroid-Dysfunction-During-T

נושאים קשורים:  חוסמי PD-1,  הפרעה אוטואימונית בפעילות בלוטת התריס,  תופעות לוואי חיסוניות,  סרטן ריאות של תאים שאינם קטנים,  NSCLC,  פמברוליזומאב,  קיטרודה,  מחקר KEYNOTE,  נוגדנים נגד בלוטת התריס,  מחקרים
תגובות