המחקר הנוכחי בחן אם היחס בין נוירופתיה להפרעה בתפקוד המיקרו-וסקולרי בקרב מטופלים עם סוכרת סוג 2 תלוי או שאינו תלוי בגורמים הקשורים לסוכרת.

בוצעה השוואה של התפקוד המיקרו-וסקולרי בעור של מטופלים עם סוכרת סוג 2 לבין מטופלים עם פולינוירופתיה קריפטוגנית צירית (cryptogenic axonal polyneuropathyי– CAP; פולינוירופתיה ללא מקור ידוע).

במסגרת מחקר החתך נאסף מידע על 16 נבדקי ביקורת בריאים, 16 מטופלים עם CAPי, 15 מטופלים עם סוכרת סוג 2 ופולינוירופתיה ו-11 מטופלים עם סוכרת סוג 2 ללא פולינוירופתיה.

בוצעה הערכה לאיתור ניוון צירי על ידי ביופסיה של העור ובדיקות הולכת עצבית. הרחבת כלי הדם הקטנים בעור נמדדה בלייזר דופלר בשילוב עם יונטופורזה של אצטילכולין ונתרן ניטרופוסידי.

מטופלים עם CAP ומטופלים עם סוכרת סוג 2 ופולינוירופתיה היו עם ירידות דומות בצפיפות סיבי העצב בשכבה התוך-אפידרמלית ובפוטנציאל הפעולה בעצב הסורלי בהשוואה לנבדקי ביקורת בריאים.

הרחבת כלי הדם כתגובה לאצטילכולין היה דומה בקרב מטופלים עם CAP (הבדל יחסי ממוצע לפי ערכים לוגריתמיים: 13.3%, 95% רווח בר סמך: 35.0%- עד 97.7%, p=0.652), אך נמוכה יותר בקרב מטופלים עם סוכרת ופולינוירופתיה (157.5%, 42.0%- עד 366.7%, p=0.003) וללא נוירופתיה (174.2%, 44.2%- עד 421.3%, p=0.003), בהשוואה לנבדקי הביקורת.

לא נמצאו הבדלים מובהקים בין שתי קבוצות הסוכרת (p=0.845). לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות בהרחבת כלי הדם בתגובה לנתרן ניטרופוסידי (p=0.082).

מחקר זה הראה, כי קיימת ירידה ביכולת הרחבת כלי הדם המתווכת על ידי האנדותל בקרב מטופלים עם סוכרת סוג 2, ללא תלות בנוכחות פולינוירופתיה, בעוד שהרחבת כלי הדם הקטנים היתה תקינה בקרב מטופלים עם CAP.

ממצאים אלו מראים כי נוירופתיה אינה תורמת לפגיעה בהרחבת כלי הדם המתווכת על ידי האנדותל בסוכרת סוג 2, ולהפך. כמו כן, ממצאי המחקר מציעים כי פגיעה ביכולת הרחבת כלי הדם הקטנים אינה תורמת ל-CAP.

מקור:
Anna L. Emanuel, Mariska D. Nieuwenhoff, Erica S. Klaassen, Ajay Verma, Mark H.H. Kramer, RobStrijers, Alexander F.J.E. Vrancken, Etto Eringa, Geert Jan Groeneveld, Erik H. Serné
Relationships Between Type 2 Diabetes, Neuropathy, and Microvascular Dysfunction: Evidence From Patients With Cryptogenic Axonal Polyneuropathy; Diabetes Care 2017 Feb; dc161690. https://doi.org/10.2337/dc16-1690