כיום לא ברור אם הורמוני המין האנדוגניים (ESH) קשורים בסיכון לפתח סוכרת סוג 2 בנשים. במחקר זה נותח מידע שנאסף מ-3,117 נשים בפוסט-מנופאוזה שהשתתפו במחקר רוטרדם.

החוקרים ביקשו לבדוק אם ESH והגלובולין קושר הורמוני המין (SHBG) קשורים בסיכון להיארעות סוכרת סוג 2. בנוסף, בוצעה סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים שהעריכו קשר זה בצורה פרוספקטיבית.

בזמן מעקב חציוני של 11.1 שנים זיהו החוקרים 384 מקרים של סוכרת מסוג 2 במחקר רוטרדם. לא נמצא קשר בין רמות טסטוסטרון כולל (TT) וטסטוסטרון זמין (BT) לסוכרת סוג 2. SHBG נמצא כקשור באופן הפוך עם הסיכון לפתח סוכרת, בעוד שאסטרדיול כולל (TE) נמצא כקשור לסיכון מוגבר לפתח סוכרת.

באופן דומה, במטה-אנליזה של 13 מחקרים פרוספקטיביים מבוססי אוכלוסייה שכללו יותר מ-1,912 מקרי סוכרת, רמות נמוכות של SHBG ורמות גבוהות של TE נמצאו כקשורות בסיכון מוגבר לסוכרת, בעוד שהורמונים אחרים לא נמצאו כקשורים בסוכרת. הקשר בין SHBG לסוכרת לא השתנה כתלות במצב המנופאוזה, בעוד שהקשר בין ESH לסוכרת נמצא רק בנשים לאחר המנופאוזה.

מסקנת החוקרים היא, כי SHBG ו-TE הינם גורמי סיכון עצמאים לפיתוח סוכרת בנשים.

מקור:
Muka, T., et al. (2017) Diabetes. 66(3), 577.