סוכרת

הפחתת סיכון לפתח סוכרת סוג 2 ושמירה על המשקל בקרב אנשים עם טרום-סוכרת: שלוש שנות טיפול עם Liraglutide (סאקסנדה) בהשוואה לפלצבו

מחקר שעקב אחרי מטופלים טרום סוכרתיים הסובלים גם מהשמנת יתר במשך 3 שנות טיפול מצא, כי טיפול עם 3 מ"ג Liraglutide ליום עשוי לספק יתרונות בריאותיים על ידי הפחתת הסיכון לסוכרת והפחתה במשקל

09.04.2017, 07:15
בדיקת רמת סוכר בדם (צילום: אילוסטרציה)

במחקר הנוכחי, אחד מארבעה המחקרים בתכנית SCALEי, Liraglutideי3.0 מ"ג נמצא כגורם להפחתת משקל גוף ושיפור מטבוליזם של גלוקוז לאחר תקופה של 56 שבועות. בהערכה הנוכחית נבדק שיעור המטופלים עם טרום סוכרת שפיתחו סוכרת סוג 2 במשך 3 שנות המחקר.

המחקר הינו מחקר אקראי, כפול סמיות, מבוקר פלצבו, שכלל 2,254 מבוגרים עם טרום-סוכרת ו-BMIי(Body Mass Index) של לפחות 30 ק"ג/מ², או לפחות 27 ק"ג/מ² עם גורמי סיכון. המטופלים חולקו בצורה אקראית ביחס 2:1, לקבלת Liraglutie תת-עורי פעם ביום במינון 3.0 מ"ג או פלצבו תואם, בנוסף לדיאטה להפחתת קלוריות והגברת פעילות גופנית.

התוצא הראשוני שנמדד היה זמן עד הופעת סוכרת, עד שבוע 160, כפי שהוערך בכל המטופלים שעברו רנדומיזציה. המחקר בוצע ב-191 מרכזים קליניים ב-27 מדינות.

ממוצע הזמן מהרנדומיזציה עד האבחנה היה 99 (סטיית תקן 47) שבועות עבור 26 המטופלים בקבוצת ה-Liraglutide בהשוואה ל-87 (47) שבועות עבור 46 המטופלים בקבוצת הפלצבו.

כאשר נלקח בחשבון ההבדל בתדירות האבחנה בין שתי הקבוצות, הזמן עד להופעת סוכרת במהלך 160 השבועות בקרב כל המטופלים שעברו רנדומיזציה היה פי 2.7 ארוך יותר בקרב המטופלים עם Liraglutide, בהשוואה לפלצבו (95%CI 1.9-3.9י; p<0.0001), התואם ל-Hazard ratio של 0.21
(95%CI 0.13-0.34).

טיפול ב-Liraglutide במינון של 3 מ"ג ליום הוביל לירידה גדולה יותר במשקל בהשוואה לפלצבו בשבוע 160 [6.1%- (SD 7.3) בהשוואה ל -1.9% (6.3); Estimated treatment difference -4.3%י; 95%CI -4.9 - -3.7י; p<0.0001].

תופעות לוואי רציניות דווחו על ידי 227 (15%) מתוך 1,501 מטופלים בקבוצת ה-Liraglutide בהשוואה ל-96 (13%) מתוך 747 מטופלים בקבוצת הפלצבו.

ד"ר דרור דיקר מהמרכז הרפואי "השרון" בפתח-תקווה התייחס לתוצאות המחקר ולהשלכותיו הספציפיות על אופי האבחון והטיפול בישראל: "כ-12.9%-15% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל המבצעת בדיקות דם מוערכים כקדם-סוכרתיים על פי ערכי המוגלובין מסוכרר וערכי סוכר בצום. מטה-אנליזות מצאו, כי המעבר השנתי לסוכרת מקדם-סוכרת המוגדרת על פי סוכר בצום %100-%125 מ״ג עומד על 6%-9%, מקדם-סוכרת המוגדר על פי מבחן העמסת סוכר 4%-6% ושילוב של שתי ההגדרות 15%-19%.

"החשיבות של קדם סוכרת, הנמדדת על פי מדדים אלו, נמצאה במטה-אנליזות אשר הדגימו כי מצב זה מעלה תחלואת לב וכלי דם בכ-18%-י20%. מטה-אנליזות נוספות, שהתבססו על מחקרי שינוי הרגלי חיים תוך הפחתת משקל והגברת הפעילות הגופנית, ומחקרי תרופות, הצליחו להראות כי ניתן לדחות התפתחות סוכרת בכ-44%, אולם לא הצליחו להדגים הפחתה בתמותה הכוללת או הפחתה בתמותה ממחלת לב וכלי דם".

לאור תובנות אלו, על פי ד"ר דיקר, למחקר ה"Scale pre Diabetes" יש חשיבות בכמה היבטים: "למעט מחקר הקסנדוס עם אורליסטאט, אשר נמשך כ-4 שנים, זהו המחקר ארוך הטווח ביותר שבדק טיפול תרופתי להפחתת משקל, שחזר והדגים את היעילות בהפחתת משקל ושמירת יעילות זאת למשך כל זמן נטילת הטיפול במשך 160 שבועות המחקר. בכך, הוא ביסס את המקום של הטיפול התרופתי בשילוב עם שינוי תזונתי והגברת הפעילות הגופנית  במחלת ההשמנה.

"בנוסף, המחקר הצטרף למחקרי התרופות הנוספים שהדגימו הצלחה בדחיית התפתחות סוכרת בנבדקים עם קדם סוכרת תוך הדגמת הפחתת 66% בהתפתחות הסוכרת במשך 160 שבועות. על פי מחקר זה, יש צורך לטפל ב-3 נבדקים במשך 3 שנים בכדי למנוע התפתחות סוכרת אחת אשר מהווה מספר טיפולי מצוין וייחודי".

יתר על כן, מוסיף ד"ר דיקר, "מעיבודים נוספים שבוצעו על מחקרי ה-SCALE ניתן ללמוד כי הפחתת המשקל תרמה רק כ-30% למניעת התחלואה הסוכרתית וכי לעצם ההשפעה של הליראגלוטייד כאנלוג של GLP1 ולהשפעתו האינקרטינית היתה מרבית ההשפעה. בכך, המישלב של שתי ההשפעות המיטיבות הללו, קרי הפחתת משקל ושיפור המצב הקרדיומטבולי של נבדקים אלו תחת טיפול בליראגלוטייד, מקדם את בריאותם הכוללת כל עוד התרופה ניטלת. מסקנות אלו מציבות את ליראגלוטייד 3.0 מ״ג ככלי טיפולי חשוב בנבדקים שמנים בכלל ושמנים עם קדם-סוכרת בפרט.

ד"ר דיקר ביקש לחדד ולהדגיש מספר נקודות במאמר: "יש לשים לב, כי רק 53% מהנבדקים שהחלו במחקר סיימו את המחקר תוך נטילת התרופה, בהשוואה ל-45% בקבוצת הפלצבו. עובדה זו מדגישה את חשיבות ההכרה במחלת ההשמנה כמחלה כרונית עם צורך בטיפול כרוני ואת החשיבות בהיענות לנטילת הטיפול וצורך בטיפול פשוט, יעיל ובטוח.

"בנוסף, ממוצע ערכי הסוכר בנבדקי קדם הסוכרת היה בגבול הנמוך ביותר של הגדרת קדם-סוכרת ולפיכך יש לקחת זאת בחשבון בהשלכות תוצאות מחקר זה על קבוצת חולים עם ערכים גבוהים יותר, המבטאים תחלואה מטבולית מתקדמת יותר".

כמו כן, מדגיש ד"ר דיקר, "פרופיל הבטיחות במחקר זה היה דומה למעקב של שנה בנבדקים שמנים ללא קדם סוכרת. היתה עליה במקרי תחלואת כיס המרה כביטויי לירידה במשקל, עליה קלה במקרי דלקת הלבלב ועליה קלה במקרי זיהוי גידולי שד בעיקר בשנה הראשונה אשר שויך ליכולת גילוי טובה יותר לאחר ירידה במשקל. נתוני המעקב המתמידים לאחר פרסום המחקר אמורים לתת הערכה מדויקת יותר לגבי מידת חשיבות סמנים אלו".

מקור:
Prof Carel W le Roux, FRCP'Correspondence information about the author Prof Carel W le RouxEmail the author Prof Carel W le Roux, Prof Arne Astrup, DMSc, Ken Fujioka, MD, Prof Frank Greenway, MD, Prof David C W Lau, FRCPC, Prof Luc Van Gaal, MD, Rafael Violante Ortiz, MD, Prof John P H Wilding, FRCP, Trine V Skjøth, MD, Linda Shapiro Manning, MD, Prof Xavier Pi-Sunyer, MD. 3 years of liraglutide versus placebo for type 2 diabetes risk reduction and weight management in individuals with prediabetes: a randomised, double-blind trial. The Lancet. 22 February 2017 [Epub].

נושאים קשורים:  סוכרת,  פרה-סוכרת,  Liraglutide,  השמנה,  סאקסנדה,  מחקרים