על הקשר הגנטי בין סוכרת לסכיזופרניה

שכיחות מוגברת של סוכרת מסוג 2 ושל הסינדרום המטבולי בקרב חולים בסכיזופרניה ידועה מזה שנים רבות, ותוארה לראשונה לפני מעל מאה שנים. לא ברור אם מדובר בקו-מורבידיות עקב גורם אתיולוגי משותף או שהתחלואה בסוכרת לא קשורה לסכיזופרניה עצמה אלא לטיפול התרופתי או להבדלים בסגנון החיים.

מכיוון שהקשר בין שתי המחלות תואר כבר לפני תחילת הטיפול האנטיפסיכוטי האטיפי הנהוג כיום, וכן בעקבות מחקרים שמצאו שכיחות מוגברת של סוכרת מסוג 2 בקרב חולים בסכיזופרניה טרם חשיפתם לטיפול תרופתי וכן בקרב בני משפחותיהם, שיערו החוקרים כי ייתכן שגורם אתיולוגי גנטי כלשהו משותף לשתי המחלות.

מחקר זה בוצע באירופה ובחן את הקשר בין 11 סמנים גנטיים שזוהו כקשורים בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2 לבין מחלת הסכיזופרניה. בשלב ראשון נבחנה דגימה קטנה יחסית, שכללה 420 חולים בסיכזופרניה מדנמרק ומספר כפול של משתתפים בריאים, שהותאמו לחולים מבחינת גיל, מין ומקום מגורים, ושימשו כאוכלוסיית ביקורת. לגבי אחד הסמנים הקשורים בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2 (בגן TCF7L2) זוהה סיכון מוגבר גם לסכיזופרניה (OR=1.3, 95%CI-1.1-1.6, P=0.0052). לא זוהתה עלייה דומה בסיכון לסכיזופרניה לגבי הוואריאנטים האחרים.

בשלב הבא בוצע תיקוף של הממצא באוכלוסיית מחקר גדולה יותר, שכללה 4,089 חולים בסכיזופרניה ממדינות שונות באירופה (פינלנד, גרמניה, איטליה, איסלנד, נורווגיה, הולנד, סקוטלנד ואנגליה), וכן 17,597 אנשים בריאים ששמשו כקבוצת ביקורת. בדיקה נוספת זו אישרה את הסיכון המוגבר לסכיזופרניה בקרב נשאי ואריאנט גנטי זה (OR=1.07, 95%CI 1.01-1.14, p=0.033).

הגן TCF7L2 מקודד לחלבון שהוא חלק מה-Wnt signaling pathway, אשר מעורב בבקרה על תהליכי רבייה ודיפרנציאציה של התא.

לדברי החוקרים מדובר בממצא משמעותי מבחינה סטטיסטית (אם כי חשיבותו הקלינית אינה גבוהה), אשר עשוי לקדם את המחקר ואת ההבנה באשר לגורמים למחלת הסכיזופרניה.

ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:

Hansen et al., At-Risk Variant in TCF7L2 for Type II Diabetes Increases Risk of Schizophrenia, BIOL PSYCHIATRY 2011;70:59–63