הבדלים בין מדינות במידת השימוש במשאבת אינסולין, הקשורה לשליטה גליקמית טובה יותר

בעוד שהשימוש במשאבות אינסולין הולך וגובר בקרב ילדים, עדיין קיימת שונות רחבה בין מדינות במידת השימוש בטכנולוגיית המשאבה.

מחקר זה ביקש לתאר את ההבדלים בשליטה המטבולית ובשימוש במשאבה בין מטופלים צעירים עם סוכרת נעורים (type 1 diabetes), בעזרת נתונים שנאספו משלושה מרשמים רבי-מרכזים.

נאסף מידע לגבי 54,410 מטופלים מהשנים 2011-2012, מתוך שלושה מרשמים ממדינות שונות: Prospective Diabetes Follow-up Registryי (DPV, 26,198 מטופלים), T1D Exchangeי (T1DXי, 13,755 מטופלים) ו-the National Paediatric Diabetes Auditי (NPDAי, 14,457 מטופלים).

בוצעה השוואה של אופן מעבר האינסולין לגוף, על בסיס גיל, מין ומוצא אתני, וההשפעה של שימוש במשאבה על רמות ההמוגלובין המסוכרר (HbA1c).

ממוצע רמות HbA1c היה גבוה יותר ב- NPDAי (8.9% ± 1.6 [י74 ± 17.5 מילימול/מול]) בהשוואה ל-DPVי (8.0% ± 1.6 [64 ± 17.0 מילימול/מול]) ו- T1DXי (8.3% ± 1.4 [68 ± 15.4 מילימול/מול], p < 0.001). מנגד, השימוש במשאבה היה נפוץ הרבה פחות ב- NPDAי (14%) בהשוואה ל- DPVי (41%, p < 0.001) ו-T1DXי (47%, p < 0.001).

בניתוח-על (pooled analysis) נמצא, כי שימוש במשאבה קשור לרמות HbA1c נמוכות (משאבה: 8.0% ± 1.2 [64 ± 13.3 מילימול/מול], לעומת זריקה: 8.5% ± 1.7 [69 ± 18.7 מילימול/מול], p < 0.001).

בכל שלושת המרשמים נמצא כי מיעוטים אתניים נטו פחות לקבל משאבת אינסולין (p < 0.001), וכי בנים טופלו פחות במשאבה לעומת בנות (p < 0.001).

החוקרים מסכמים, כי למרות מאפיינים קליניים דומים ושיעור בני המיעוטים שנכללו בניתוחי הנתונים, נמצאו הבדלים משמעותיים בשליטה המטבולית בשלושת המרשמים חוצי היבשות הללו של ילדים חולי סוכרת נעורים.

הסיבות להבדלים אלו עשויות להיות בחלקן עקב תדירות השימוש במשאבות אינסולין.

מקור:
Jennifer L. Sherr, Julia M. Hermann, Fiona Campbell, Nicole C. Foster; Use of insulin pump therapy in children and adolescents with type 1 diabetes and its impact on metabolic control: comparison of results from three large, transatlantic paediatric registries; Diabetologia, January 2016, Volume 59, Issue 1, pp 87-91
First online: 07 November 2015