המחקר הנוכחי בוצע תחת ההנחה כי מתן אינסולין בלולאה סגורה (המכונה "לבלב מלאכותי") הינו בטוח ויעיל בהשוואה למתן אינסולין תת-עורי סטנדרטי בקרב מטופלים עם סוכרת סוג 2 במחלקה פנימית.
עוד בעניין דומה
המחקר הינו מחקר חד-מרכזי, תווית פתוחה, בעל קבוצות מקבילות, שכלל מטופלים בגיל 18 ומעלה עם סוכרת סוג 2 המקבלים טיפול באינסולין.
המטופלים גויסו מהמחלקה הפנימית בבית חולים בקיימבריג', בריטניה. המשתתפים חולקו אקראית בחלוקה ממוחשבת לקבלת אינסולין בלולאה סגורה (על ידי שליטה מבוססת אלגוריתם לקבלת אינסולין בפעולה מהירה במתן תת-עורי ללא בולוס אינסולין בזמן הארוחות) או מתן אינסולין תת עורי שמרני לפי קווי הנחיה קליניים מקומיים.
התוצא הראשוני שנמדד היה זמן בריכוז גלוקוז מטרה של 5.6-10.0 ממול/ל' במהלך תקופת המחקר של 72 שעות. אנליזות נעשו על פי כוונה לטפל.
בין פברואר 2015 למרץ 2016, 40 משתתפים גויסו למחקר, מתוכם 20 חולקו אקראית לקבלת אינסולין בלולאה סגורה ו-20 לקבוצת הבקרה.
שיעור הזמן בריכוז גלוקוז מטרה היה 59.8% (סטיית תקן 18.7) בקבוצת האינסולין בלולאה סגורה ו-38.1% (16.7) בקבוצת הבקרה [הבדל 21.8% (95%CIי10.4-33.1); p=0.0004].
בשתי הקבוצות לא אירע אף מקרה של היפוגליקמיה חמורה או היפרגליקמיה עם קטונמיה. אירוע שלילי אחד שלא קשור למכשור המחקר אירע במהלך תקופת המחקר (דימום גסטרואינטסטינלי).
מסקנת המחקר הייתה, כי מתן אינסולין בלולאה סגורה ללא מתן אינסולין בזמן הארוחות הינו יעיל ובטוח בקרב מטופלים מבוגרים עם סוכרת סוג 2 המטופלים באינסולין במחלקה הפנימית.