לירגלוטיד בטוחה ויעילה בחולי סוכרת לאחר אוטם שריר הלב

אנאלוגים לפפטיד דמוי גלוקוגון-1 הינם ככל הנראה בעלי השפעה לבבית מגינה לאור פעולתם מפחיתת הגלוקוז והשפעה מיטיבה על מספר תהליכים מטבוליים. נכון להיום, הבטיחות והסבילות של טיפול עם לירגלוטיד לאחר תסמונת לבבית חריפה חדשה (ACS) בחולים יפנים עם סוכרת סוג 2 טרם נבדקה.

במחקר הוכללו שמונה חולים עם סוכרת מסוג 2 תוך שבועיים מתחילת STEMI שעברו צנתור (PCI) לבבי מוצלח. החולים המשיכו לקבל לירגלוטיד (עד למינון של 0.9 מ"ג פעם ביום) במשך 24 שבועות לאחר ה-ACS בשילוב עם הטיפול הסטנדרטי שכלל סטטין וחוסמי בטא. שינויים במספר מדדים מטבוליים מערכי טיפול לפני התחלת לירגולטיד הוערכו בתום 24 שבועות של טיפול וכללו פרופיל גליקמי ושומני ותפקוד סיסטולי ודיאסטולי שנבדקו על ידי סונוגרפיה לבבית.

החוקרים מצאו כי לאחר 24 שבועות של טיפול עם לירגלוטיד משקל הגוף ורמות HbA1C פחתו (67.0±5.8 ק"ג ל-62.0±7.8; p=0.003 ו-6.6%±0.5 ל-5.9%±0.5; 0.006, בהתאמה) ורמות 1,5- אנהידרוגלוציטול עלו (12.8±6.9µg/ml ל-18.7±8.2µg/ml; p=0.008) ללא פיתוח היפוגליקמיה. לא נמצאו הבדלים לאחר 24 שבועות בתפקוד סיסטולי או דיאסטולי שהוערכו על ידי סונוגרפיה. אף אחד מהמשתתפים לא פיתח תופעות לוואי לבביות משמעותיות במהלך 24 השבועות של טיפול עם לירגלוטיד. תופעות לוואי משמעותיות כללו תמותה, אוטם שריר הלב חדש או חוזר וצורך ברה-ווסקולריזציה.

לדעת החוקרים, המחקר הנוכחי הדגים כי טיפול עם לירגלוטיד לאחר STEMI נסבל היטב בחולים יפנים עם סוכרת מסוג 2 וסיפק עדות התומכת בשימוש הקליני בלירגלוטיד זמן קצר לאחר ACS בחולים יפנים עם ACS בסיכון גבוה.

מקור: 

Kajiwara, M. et al. (2017) Journal of Cardiology.  69(3), 511