אבולוקומאב

תוצאים קרדיווסקולריים ועיכוב PCSK9 - תוצאות נוספות ממחקר ה-FOURIER

החוקרים מצאו אבולוקומאב מפחיתה סיכון קרדיווסקולרי על פני טווח רחב של ערכי hsCRP ובמיוחד במטופלים עם ערכי בסיס גבוהים

15.05.2018, 11:45
המערכת הקרדיו-וסקולארית (אילוסטרציה)
המערכת הקרדיו-וסקולארית (אילוסטרציה)

במחקר ה-FOURIERי(Further Cardiovascular Outcomes Research With PCSK9 Inhibition in Patients With Elevated Risk) הודגם כי התרופה המעכבת את PCKS9י(proprotein convertase subtilisin/kexin type 9), אבולוקומאב, מפחיתה כולסטרול LDL-C וסיכון קרדיווסקולרי. נכון להיום, לא ברור האם היעילות של אבולוקומאב מושפעת על ידי הסיכון הדלקתי הבסיסי. החוקרים בחנו את היעילות של אבולוקומאב בריבוד מטופלים על ידי רמות hsCRP. כמו כן, בוצעה הערכה של החשיבות של סיכון כולסטרול שארי וסיכון דלקתי על פני טווח ריכוזי LDL-C.

במחקר השתתפו 27,564 מטופלים עם מחלה קרדיווסקולרית טרשתית יציבה ו-LDL-C השווה או גדול מ-70 מיליגרם/דציליטר שקיבלו סטטינים וחולקו באופן אקראי לקבל אבולוקומאב או טיפול אינבו. זמן המעקב החציוני היה 2.2 שנים. ההשפעה של אבולוקומאב על התוצא העיקרי שכלל תמותה קרדיווסקולרית, אוטם בשריר הלב, שבץ, אשפוזים בשל אנגינה לא יציבה וצורך ברה-וסקולריזציה כלילית והתוצא המשני שכלל תמותה קרדיווסקולרית, אוטם בשריר הלב ושבץ הושוותה על פני טווח של ריכוזי hsCRPי(<1, 1-3, >3). התוצאים הוערכו על פני טווח של hsCRP בסיס ורמות LDL-C חודשיות בכלל אוכלוסיית המחקר. מודל רב-משתני מתוקנן למשתנים הקשורים ב-hsCRP ו-LDL-C חודשי בוצע גם כן.

החוקרים מצאו כי ל-7,981 (29%) מהמטופלים היה hsCRP הקטן מ-1 מיליגרם/דציליטר, ל-11,117 (41%) היו רמות של 1-3 ול-8,337 (30%) היו רמות הגבוהות מ-3 מיליגרם לדציליטר. hscRP חציוני בסיסי (רווח בין-רבעוני) היה 1.8 (0.9-3.6) מיליגרם לדציליטר והרמות לא שונו על ידי הטיפול עם אבולוקומאב. בזרוע האינבו, מטופלים עם hsCRP בסיסי גבוה יותר חוו שיעורים גבוהים יותר של התוצא העיקרי והמשני על פני שלוש שנים: 12.0%, 13.7% ו-18.1% עבור התוצא העיקרי (Ptrend<0.0001) ו-7.4%, 9.1% ו-13.2% עבור התוצא המשני (Ptrend<0.0001) עבור קטגוריית ה-hsCRPי-<1, 1-3 ו->3, בהתאמה.

הפחתת הסיכון היחסי לתוצא העיקרי והמשני בחולים שטופלו עם אבולוקומאב הייתה עקבית על פני ערכי hsCRP שונים (Pinteraction>0.15). לעומת זאת, הפחתת הסיכון האבסולוטי עם אבולוקומאב נטתה להיות גבוהה יותר בחולים עם ערכי hsCRP גבוהים יותר: 1.6%, 1.8% ו-2.6% ו-0.8%, 2.0% ו-3.0% עבור התוצא העיקרי והמשני, בהתאמה. באנליזה מתוקננת לקשר בין רמות LDL-C ו-hsCRP לסיכון קרדיווסקולרי נמצא כי שני המשתנים קשורים באופן עצמאי עם התוצא העיקרי (P<0.0001 עבור כל אחד מהמשתנים).

מסקנת החוקרים היא כי הפחתת LDL-C עם אבולוקומאב מפחיתה אירועים קרדיווסקולריים על פני ערכי hsCRP שונים עם הפחתת סיכון אבסולוטי גדולה יותר בחולים עם hsCRP בסיסי גבוה. שיעורי התוצאים שנבדקו היו נמוכים ביותר בחולים עם ערכי ה- hsCRP ו-LDL-C הנמוכים ביותר.

מקור: 

Bohula, E.A. et al. (2018) Circulation. 137(12)

נושאים קשורים:  אבולוקומאב,  מדיסון,  PCSK9,  hsCRP,  דלקת,  סיכון קרדיווסקולרי,  FOURIER,  מחקרים
תגובות