מטרת מחקר זה הייתה להשוות את ההיארעות של מחלה קרדיווסקולרית באנשים עם סוכרת סוג 2 עם לחץ דם מטופל אשר השיגו לחץ דם סיסטולי (SBP) הנמוך מ-120, 130 ו-140 מילימטר כספית לאחר עלייה בטיפול נוגד יתר הלחץ דם שלהם.
עוד בעניין דומה
המחקר בוצע בתבנית עוקבה רטרוספקטיבית בהשתתפות 28,014 מטופלים עם סוכרת במסגרת רפואת הקהילה ללא אבחנה קודמת של מחלה קרדיווסקולרית אשר השיגו לחץ דם הקטן מ-140 לאחר עלייה בתרופות נוגדות לחץ הדם שלהם. באמצעות הארכה של התאמת ציון זיקה החוקרים זיהו, 2,079, 10,851 ו-15,084 אנשים עם לחצי דם קטנים מ-120, 130 ו-140, בהתאמה. הקשר בין ערך ה-SBP המושג והיארעות מחלה קרדיווסקולרית הוערך על ידי רגרסיית Cox. אנליזת תת-קבוצות בוצעה על ידי ריבוד החולים לפי מאפייני בסיס.
על פני זמן מעקב חציוני של 4.8 שנים, ההיארעות של מחלה קרדיווסקולרית באנשים עם SBP הקטן מ-120, 130 ו-140 הייתה 318 (15.3%, שיעור היארעות: 34.3 לכל אלף שנות חיים), 992 (9.1%; 20.4 לכל אלף שנות חיים) ו-1,635 (10.8%; 21.4 לכל אלף שנות חיים). השגת SBP הקטן מ-120 נמצאה כקשורה עם סיכון מוגבר למחלה קרדיווסקולרית לעומת SBP הקטן מ-130 (יחס סיכונים 1.75; רווח בר-סמך 95%: 1.53-2.00) והשגת SBP הקטן מ-140 (1.67; 1.46-1.90). נצפתה הפחתה מובהקת סטטיסטית בסיכון הקרדיווסקולרי במטופלים הצעירים מ-65 שנים (יחס סיכונים 0.81; 0.69-0.96) אך ללא הבדל עבור מטופלים אחרים ובכלל זה מטופלים מגיל 65 ומעלה אשר השיגו SBP הקטן מ-130 לעומת הקבוצה שהשיגה SBP הקטן מ-140.
ממצאי המחקר תומכים ביעד SBP הקטן מ-140 ולא מעידים על הפחתת סיכון בהשגת יעדים הנמוכים מ-130 ו-120 בהיבט מחלה קרדיווסקולרית עבור רוב המטופלים עם סוכרת סוג 2. עם זאת, יש צורך במחקר אקראי ומבוקר על מנת לאמת ממצאים אלו.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
