מחקרים קליניים אשר בוצעו במטופלים עם סוכרת סוג 2 אשר טופלו עם תרופות מפחיתות גלוקוז ובחנו תוצאים קרדיווסקולריים הדגימו תוצאות מעורבות. בעבודה זו, החוקרים ביקשו להעריך את ההשפעה היחסית של טיפול עם אמפגליפלוזין לעומת סיטגליפטין וסקסגליפטין (מעכבי DPP-4) על תוצאים קרדיווסקולריים במטופלים עם סוכרת סוג 2.
עוד בעניין דומה
החוקרים ביצעו סקירת ספרות שיטתית על מנת לזהות מחקרים אשר בחנו תוצאים קרדיווסקולריים עבור סיטגליפטין, סקסגליפטין ואמפגליפלוזין במטופלים עם סוכרת סוג 2. מטה-אנליזה רשתית עבור השוואות טיפול בלתי-ישירות בוצעה בתבנית בייסיאנית. יחסי סיכונים ורווחי סמך חושבו עבור שישה תוצאים קרדיווסקולריים והעריכו את היעילויות היחסיות של תרופות אלו.
החוקרים מצאו כי אמפגליפלוזין מדגימה עליונות מובהקת סטטיסטית על פני סקסגליפטין (יחס סיכונים 0.60; מרווח מהימנות 95% 0.46-0.80) וסיטגליפטין (0.60; 0.46-0.79) בהפחתת תמותה קרדיווסקולרית. עבור תמותה כוללת, אמפגליפלוזין מדגימה הפחתת סיכון מובהקת סטטיסטית לעומת סקסגליפטין (0.61; 0.49-0.79) וסיגליפטין (0.67; 0.54-0.83). דפוס דומה נצפה בהפחתת סיכון עבור אשפוזים בשל אי ספיקת לב. בהיבט זה, אמפגליפלוזין הראתה עליונות מובהקת סטטיסטית על סקסגליפטין (0.51; 0.37-0.70) וסיטגליפטין (0.65; 0.47-0.90). אמפגליפלוזין לא הייתה שונה באופן מובהק סטטיסטית מהתרופות האחרות בהיבט תוצא משולב של תמותה, שבץ או אוטם שריר הלב.
השוואה בלתי ישירה זו בין אמפגליפלוזין ומעכבי DPP-4 הדגימה כי אמפגליפלוזין מפחיתה סיכון לתמותה קרדיווסקולרית, תמותה כוללת ואשפוזים בשל אי ספיקת לב.
מקור:
Balijepalli, C. et al. (2018) Diabetologia. https://doi.org/10.1007/s13300-018-0456-7
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
