חדשות

מחקר ב"שיבא": היפוגליקמיה בחולי סוכרת והסיכוי לפתח ליקויים קוגניטיביים

המחקר החדש שנמשך שש שנים בהשתתפות 12 אלף חולי סוכרת וקדם סוכרת בחן האם אירועי היפוגליקמיה חמורה עלולים לגרום לליקויים בחשיבה, בלמידה ובזיכרון

האם  לאנשים שחוו אירוע היפוגליקמיה חמורה יש סיכוי גבוה יותר לפתח ליקויים קוגניטיביים כמו פגיעה בזיכרון, בחשיבה וביכולות הלמידה?

מחקר גדול שנעשה בבית החולים שיבא וממצאיו פורסמו באוקטובר במגזין Diabetes Care, העוסק בחקר ובטיפול בסוכרת, סיפק חדשות מרגיעות אבל גם חידד עוד יותר את הצורך בהערכה קוגניטיבית כחלק מהרוטינה שבהערכת האדם המבוגר שיש לו סוכרת לאור הסיכוי הגבוה יותר להיפוגליקמיה חמורה באנשים עם קשיים בחשיבה, למידה וזיכרון.

המחברת הראשונה של דו"ח המחקר, ד"ר טלי צוקרמן-יפה, רופאה אחראית במרכז לטיפול וחקר הסוכרת בגיל המבוגר, במכון האנדוקריני ב"שיבא" ומרצה בכירה בחוג לאפידמיולוגיה בפקולטה לרפואה וחברה במכון לחקר הזיקנה באוניברסיטת תל אביב, סיפרה ל"דוקטורס אונלי": "קרוב ל-550 אלף איש חולים בסוכרת בישראל. מספר דומה מצויים בשלב של טרום סוכרת. לכ-30% מהאנשים מעל גיל 60 יש סוכרת שנחשבת למחלה של הזדקנות מואצת, שכן לאנשים החולים בה סיכוי גבוה יותר לפגיעות קוגניטיביות כמו פגיעה בזיכרון, בחשיבה וביכולות הלמידה.

ד"ר טלי צוקרמן-יפה. "יש צורך בהערכה קוגניטיבית כחלק מהרוטינה בהערכה של חולה סוכרת מבוגר"

"עם הגיל, קיימת ירידה אצל כולנו ביכולות החשיבה, הלמידה והזיכרון, אולם חולי סוכרת חווים ירידה מואצת וסיכוי גבוה יותר לפגיעה קוגניטיבית  משמעותית.

"הדבר הזה מקשה על הטיפול במחלה שכן חלק חשוב ומרכזי בה הוא הטיפול העצמי שמבצע החולה. במרפאת סוכרת מקבל החולה כלים והנחיות כיצד לנהוג, אולם בסופו של יום המטופל צריך לטפל ולשלוט במחלה באופן עצמאי ברמה היומיומית. הפגיעה ביכולות החשיבה, למידה והזיכרון מקשים על כך ויכולים לגרום לטיפול לא מיטבי או ליצור תלות של חולה הסוכרת באחרים.

"אחת מתופעות הלוואי השכיחות של הטיפול בסוכרת היא ירידה ברמת הסוכר בדם – היפוגליקמיה. בעת אירוע כזה החולה יכול לחוש דפיקות לב מואצות, הזעה, חולשה, בלבול ורעב. מטופל בעל יכולות חשיבה תקינות, שקיבל הנחיה במרפאתו כיצד להתמודדות עם המצב הזה, ידע שכאשר סימפטומים כאלה מופיעים, עליו למדוד את רמת הסוכר ובהתאם למה שהונחה במרפאתו לאכול סוכר (גלוקוז) כדי לעלות את רמות הסוכר. אולם, במידה שקיימת לקות ביכולות החשיבה, יתקשה המטופל בהתמודדות עם התופעה והמצב עלול להידרדר במהרה להיפוגליקמיה חמורה ולחוסר הכרה.

"מחקרים מהשנים האחרונות מראים כי לאנשים עם קשיים בחשיבה, למידה וזיכרון יש סיכוי גבוה יותר לאירועים של היפוגליקמיה חמורה. אולם, השאלה האם אירועים של היפוגליקמיה חמורה עלולים לגרום לליקוים קוגניטיביים נותרה פתוחה.

"המחקר החדש ביקש לבחון האם אירועי היפוגליקמיה חמורה עלולים לגרום לליקויים בחשיבה, למידה והזיכרון ולצורך זה נעשה מעקב אחרי כ-12 אלף אנשים ממדינות שונות, בגילאים שונים, עם סוכרת וקדם סוכרת, שמבחינה הקוגניטיבית היו תקינים בתחילת המחקר שנמשך למעלה משש שנים ונעשה באופן קפדני ומדוקדק. אוכלוסיה זאת היוותה את קבוצת המחקר".

ד"ר צוקרמן-יפה ציינה: "קודם כל ניסינו לבחון האם לאנשים שחוו אירוע של היפוגליקמיה חמורה יש סיכוי גבוה יותר מאחרים לפתח ליקויים קוגניטיביים. קיימים כיום הרבה טיפולים לסוכרת אך בחלק גדול מהמקרים עדיין צריכים לטפל בהם בתרופות שעלולות לגרום להיפוגליקמיה.

"לאחר המעקב שנמשך כאמור יותר משש שנים ובוצע על קבוצה גדולה של אנשים עם סוכרת וטרום-סוכרת עלה לאנשים שחוו אירוע היפוגליקמיה חמורה, לא היה סיכוי גבוה יותר לפתח ליקויים בחשיבה למידה וזיכרון בהשוואה לאלה שלא חוו אירועים כאלה.

"ובכן המחקר סיפק מצד אחד חדשות מרגיעות: אין צורך לקפח את איזון הסוכר בשל החשש מההשפעה של היפוגליקמיה על ליקויים קוגניטיביים. אולם, ממצאיו גם חיזקו את הצורך בהערכה קוגניטיבית כחלק מהרוטינה בהערכה של האדם המבוגר עם סוכרת לאור הסיכוי הגבוה יותר להיפוגליקמיה חמורה באנשים עם קשיים בתחום של החשיבה הלמידה והזיכרון".

כבר לפני שנים, ציינה עוד ד"ר צוקרמן-יפה, הוקם ב"שיבא" מרכז לטיפול ולחקר הסוכרת בגיל מבוגר. "שמנו בו למטרה לשמר את יכולות הלמידה, החשיבה והזיכרון וכן את איתנותם הפיזית של האנשים המבוגרים עם סוכרת, תוך יישום התפישה האינטרדיסציפלינרית וההבנה ששימור היכולות הללו בגיל המבוגר מצריך הסתכלות כוללנית, טיפול הכולל מרכיבים רפואיים, פיזיים, קוגניטיביים ורגשיים, המותאמים אישית לכל מטופל".

נושאים קשורים:  ד"ר טלי צוקרמן-יפה,  היפוגליקמיה,  אירועי היפוגליקמיה,  הערכה קוגניטיבית,  סוכרת,  קדם-סוכרת,  חדשות,  המרכז הרפואי "שיבא"
תגובות
14.12.2018, 10:04

קשה לי לקבל את תוצאות המחקר, מכיוון שיש כל כך הרבה פרמטרים שיכולים להשפיע על התוצאות. הפתופיזיולוגיה הבסיסית של חוסר הספקת סוכר למוח והנזק שעלול להגרם עדיין נותרה בעינה. העובדה שלא הצליחו במחקר זה להדגים אותה קשורה למס הרב של פרמטרים התורמים או מטשטשים את הנזק הנגרם מאירועי היפוגליקמיה . אגב לא צויין שם המאמר והיכן פורסם על מנת לבדוק מה היו שיטות המחקר.