היעילות של טיפול התנהגותי במסגרת שירותי Medicaid ו-Medicare לטיפול בהשמנת יתר לא נבדקה נכון להיום במחקר אקראי. מחקר זה שנמשך שנה העריך האם הוספה של טיפול התנהגותי ללירגלוטיד במינון 3 מ"ג תוביל לירידה ניכרת במשקל והאם מתן תחליפי תזונה יוביל להטבה נוספת.

במחקר השתתפו 150 אנשים עם השמנת יתר אשר חולקו באופן אקראי לקבל טיפול התנהגותי בלבד באמצעות 21 מפגשים, טיפול התנהגותי עם לירגלוטיד או טיפול התנהגותי עם לירגלוטיד ודיאטת תחליפי תזונה המספקת כ-1000-1200 קילו-קלוריות ליום במשך 12 שבועות. כלל המשתתפים השתתפו בטיפול ההתנהגותי על בסיס שבועי בחודש הראשון, פעם בשבועיים בחודשים 2-6 ולאחר מכן פעם בחודש.

91% מהמשתתפים השלימו שנה של השתתפות במחקר. בנקודת זמן זו, הירידה הממוצעת במשקל ממשקל הבסיס הייתה 6.1±1.3%, 11.5±1.3% ו-11.8±1.3% בקבוצת הטיפול ההתנהגותי בלבד, קבוצת הטיפול ההתנהגותי עם לירגלוטיד וקבוצת הטיפול התנהגותי עם לירגלוטיד ודיאטת תחליפי תזונה, בהתאמה. 44.0%, 70.0% ו-74.0% מהמשתתפים בשלושת הקבוצות שצוינו לעיל הורידו חמישה אחוז ומעלה ממשקלם הבסיסי. קבוצת הלירגלוטיד הראו עליונות על פני קבוצת הטיפול ההתנהגותי בלבד בשני התוצאים שנבדקו. אובדן משקל בכל הקבוצות היה קשור עם שיפור קליני משמעותי בגורמי סיכון קרדיומטבוליים.

מסקנת החוקרים היא כי ישנה יעילות לטיפול התנהגותי עבור ירידה במשקל והוספת טיפול תרופתי יכולה להגביר יעילות זו.

מקור: 

Wadden, T.A. et al (2018). Obesity. https://doi.org/10.1002/oby.22359