סוכרת סוג 2

עמידות לאינסולין ופגיעות לאיסכמיה קרדיאלית

במחקר זה נמצא כי הזמינות המוגברת של ליפידים והעמידות לאינסולין מגבירים פגיעות לחוסר תפקוד לבבי הנגרם על ידי איסכמיה

01.01.2019, 12:24
זריקת אינסולין (צילום: אילוסטרציה)
זריקת אינסולין (צילום: אילוסטרציה)

משקעי ליפידים כבדיים ולבביים נמצאו קשורים בעמידות לאינסולין וסיכון קרדיווסקולרי. עומס ליפידים מעודד עקה חמצונית, קיבולת חמצונית כבדית מוגברת ויעילות מיטוכונדריאלית פגומה המובילה להתפתחות מחלת כבד שומני שאינה אלכוהולית (NAFLD). החוקרים שיערו כי זמינות ליפידים גבוה יותר מעודדת פגיעה בתפקוד קרדיאלי הנגרמת על ידי איסכמיה ומפחיתה יעילות מיטוכונדריאלית.

החוקרים השתמשו בעכברים עם ביטוי יתר ברקמת שומן של sterol element–binding protein 1c כמודל לעומס ליפידים בשילוב עם NAFLD ועמידות לאינסולין ומקרי ביקורת אשר עברו אוטם חריפים בשריר הלב עם רה-פרפוזיה.

בעוד שמדדים של כיווץ חדר שמאל היו דומים בשתי הקבוצות בתחילת המחקר בקבוצת ה-NAFLD ועמידות לאינסולין הודגם חוסר תפקוד קרדיאלי קשה לאחר אוטם חריף בשריר הלב עם עיצוב מחדש של חדר שמאל ונפחים סוף סיסטוליים ודיאסטוליים מוגברים. הלבבות של עכברי NAFLD הדגימו היפרטרופיה, סטאטוזיס ועמידות לאינסולין בשל הפעלת PKCε. נשימה קרדיאלית הקשורה בחומצות שומן ועקה חמצונית גברו בעוד שיעילות מיטוכונדריאלית פחתה. בבני אדם הודגמו יעילות מיטוכונדריאלית מופחתת על ביופסיות חדריות הקשורות לעמידות לאינסולין ולרמות טרופונין.

החוקרים מסכמים כי הזמינות המוגברת של ליפידים והעמידות לאינסולין מגבירים פגיעות לחוסר תפקוד לבבי הנגרם על ידי איסכמיה. מסלול ה-diacylglycerol-PKCε ויעילות מיטוכונדריאלית מופחתת הנגרמים על ידי ליפוטיקסיות מיוקרדיאלית תורמים לפיצוי הפגום של חדר שמאל באזורים של המיוקרדיום שלא עברו אוטם.

מקור: 

Jelenik, T. et al (2018). Diabetes. 67(12), 2695

 

נושאים קשורים:  סוכרת סוג 2,  סיכון קרדיווסקולרי,  ליפידים,  אוטם שריר הלב,  מחקרים,  מחלת כבד שומני לא-אלכוהולית
תגובות