מחקר זה בדק את שינוי נפח הלבלב ומבנהו כתלות בזמן בקרב ילדים ומתבגרים עם סוכרת סוג 1 שהחלה לאחרונה בהשוואה לאנשים ללא סוכרת, ובכלל זה בדיקת נוגדנים המבוטאים בשלבים מוקדמים של המחלה.
עוד בעניין דומה
המחקר נערך בעזרת הדמיית MRI בנבדקים עם סוכרת מסוג 1 בשלב 3 שהחלה לאחרונה (51 נבדקים, גיל ממוצע 13 שנים) ב-100 הימים הראשונים שלאחר האבחנה (זמן ממוצע 67 ימים) וכן 6 חודשים ושנה לאחר האבחנה. מדידות דומות בעזרת MRI בוצעו ב-57 נבדקי ביקורת בגיל דומה ובאנשים עם נוגדנים חיוביים אך ללא סוכרת (20 נבדקים). פרוטוקול הבדיקה כלל הדמיה אנטומית בעזרתה חושב נפח הלבלב ופרוטוקולים כמותיים מהם ניתן היה ללמוד על מבנה הלבלב.
מיד לאחר האבחון, מטופלים עם סוכרת סוג 1 היו בעלי לבלב בנפחים נמוכים יותר (נפח חציוני של 28.6 מ"ל) בהשוואה לנבדקי ביקורת (נפח חציוני של 48.4 מ"ל, p<0.001), גם כאשר התבצע נרמול לפי משקל (p<0.001). מדידות חוזרות במשך תקופת המעקב הראו שבנבדקי ביקורת הלבלב גדל במהלך שנת המעקב, כיאה למתבגרים, בעוד שהלבלב של חולי סוכרת קטן בשנה הראשונה שלאחר האבחנה (p<0.001).
במספר רב של נבדקים עם נוגדנים חיוביים אך ללא סוכרת, נפח הלבלב היה גדול באופן משמעותי בהשוואה לעוקבה החולה (p=0.017) אך קטן יותר בהשוואה לנבדקי הביקורת (p=0.04). הדמייה מסוג Diffusion Weighted MRI הראתה שלמטופלים עם מחלה שהחלה לאחרונה מדד Apparent Diffusion Coefficient גבוה יותר (p=0.012) המרמז על איבוד המבנה התאי יחד עם מבנה לבלב הטרוגני.
מקור:
Virostko J. et al (2019). Diabetes Care 2019 Feb; 42(2): 248-257.;