דפגליפלוזין מפחיתה תמותה לבבית ואשפוזים כתוצאה מאי ספיקת לב

טרם הוגדרו מאפייני הבטיחות ללב ולכלי הדם של התרופה דפגליפלוזין, שהינה מעכב בררני לאחד מהנשאים המשותפים של נתרן וסוכר (SGLT2), ופועלת על ידי שיתון הסוכר בקרב מטופלי סוכרת מסוג 2.

מחקר זה הקצה מטופלים הסובלים מסוכרת מסוג 2 באופן אקראי, לקבלת טיפול עם דפגליפלוזין או עם אינבו. כל המטופלים סבלו ממחלה טרשתית בלב או בכלי הדם, או שהיו נתונים בסיכון למחלה מסוג זה. תוצא הבטיחות הראשי היה הרכב של תופעות לוואי משמעותיות בלב או בכלי הדם (MACE), שהוגדרו כתמותה מתחלואת לב או כלי דם, אוטם בשריר הלב, או שבץ איסכמי. תוצא היעילות הראשי הוגדר בעזרת תופעות MACE והרכב של תמותה ממחלת לב וכלי דם או אשפוז בגין אי ספיקת לב. תוצאי היעילות המשניים היו הרכב של תוצאים כלייתיים (ירידה של 40% ומעלה בקצב הסינון הכלייתי המשוער לערך נמוך מ-60 מיליליטר/דקה/1.73 מטר רבוע של שטח גוף, אבחנה חדשה של מחלת כליות סופנית, תמותה מסיבה כלייתית או עקב תחלואת לב וכלי דם), ותמותה מכל סיבה.

המחקר כלל 17,160 מטופלים, שמתוכם 10,186 היו ללא מחלה טרשתית בלב או בכלי הדם. המשך החציוני של תקופת המעקב היה 4.2 שנים. בחישוב של תוצא הבטיחות הראשי, דפגליפלוזין עמדה בהגדרות שנקבעו מראש לאי נחיתות ביחס לאינבו לפי MACE (גבול עליון של רווח בר-סמך 95%, 1.3>, P<0.001 עבור אי נחיתות). בשני ניתוחים של תוצא היעילות הראשי, דפגליפלוזין לא הביאה לפחות תופעות MACE י(8.8% במטופלים עם דפגליפלוזין, 9.4% במטופלים עם אינבו, יחס סיכונים 0.95, רווח בר-סמך 95%, 0.84-1.03, P=0.17), אך הפחיתה תמותה מתחלואת לב וכלי דם או אשפוזים בגין אי ספיקת לב (4.9% לעומת 5.8%, יחס סיכונים 0.83, רווח בר-סמך 95%, 0.73-0.95, P=0.005). הנתון האחרון השתקף בשיעורי אשפוז מופחתים בגין אי ספיקת לב (יחס סיכונים 0.73, רווח בר-סמך 95%, 0.61-0.88).

לא נצפה הבדל בין קבוצות הטיפול בתמותה מתחלואת לב וכלי דם (יחס סיכונים 0.98, רווח בר-סמך 95%, 0.82-1.17). אירוע כלייתי התרחש ב-4.3% מהמטופלים עם דפגליפלוזין, וב-5.6% מהמטופלים עם אינבו (יחס סיכונים 0.76, רווח בר-סמך 95%, 0.67-0.87). מוות מכל סיבה התרחש ב-6.2% ו-6.6% מהמטופלים, בהתאמה (יחס סיכונים 0.93, רווח בר-סמך 95%, 0.82-1.04). חמצת קטוטית סוכרתית הייתה שכיחה יותר בקרב המטופלים עם דפגליפלוזין, לעומת קבוצת האינבו (0.3% לעומת 0.1%, P=0.02), כמו גם שיעור הזיהומים במערכת המין שהובילו להפסקת הטיפול או שהוגדרו כאירוע לוואי משמעותי (0.9% לעומת 0.1%, P<0.001).

החוקרים הסיקו שבקרב חולי סוכרת מסוג 2 עם מחלה טרשתית או הנתונים בסיכון למחלה טרשתית, טיפול עם דפגליפלוזין לא שינה את שיעור תופעות ה-MACE ביחס לטיפול עם אינבו. לעומת זאת, דפגליפלוזין הפחיתה את שיעורי התמותה מתחלואת לב וכלי דם או אשפוזים בגין אי ספיקת לב, ממצא המשקף שיעור מופחת של אשפוזים בגין אי ספיקת לב.

מקור: 

Wiviott, SD. et al. (2019). The New-England Journal of Medicine. 380(4):347-357