ההנחיות העדכניות מטעם ה-American Diabetes Association וה-European Association for the Study of Diabetes עוסקות בין השאר בנושא האיזון הגליקמי של חולי סוכרת סוג 2 הלוקים במחלות קרדיווסקולריות. אמנם, הנחיות אלה לא כיסו את נושא הגישות לטיפול בחולי סוכרת סוג 2 בעלי סיכון גבוה לתחלואה קרדיווסקולרית. בנוסף ההנחיות לא כיסו את נושא הטיפול והאיתור של החולים במחלות קרדיווסקולריות אשר חולים במקביל גם בסוכרת.
עוד בעניין דומה
ההנחיות במאמר זה מסתמכות על נתונים שנאספו מכל הניסויים שתוצאיהם היו קשורים למחלות קרדיווסקולריות, על מנת לייצר גישות לטיפול בסוכרת סוג 2 אצל מטופלים עם תחלואה קרדיווסקולרית נלווית.
עבור חולים הנמצאים בסיכון גבוה למחלות קרדיווסקולריות, מטפורמין הינה התרופה המועדפת לאיזון HbA1c באופן אינדיבידואלי בחולי סוכרת סוג 2. במקרה של מחלה קרדיווסקולרית, מומלץ לשלב טיפול עם אגוניסט לרצפטור ל-glucagon-like peptide-1 בעל השפעות תרפויטיות קרדיווסקולריות מוכחות מומלץ לצד הטיפול במטפורמין. במקרה של מחלת כליה כרונית או כשל לבבי, מעכב של sodium-glucose transporter proteins-2 בעל השפעות תרפויטיות מוכחות הינו הטיפול המומלץ.
במאמר זה סוכמו גישות לאבחון ואיתור של אירועים קרדיווסקולריים, כולל דירוג הדיוק והספציפיות שלהן. כמו כן, תוארו במאמר הנחיות לשימושם של המומחים המטפלים לגבי אופן בחירת ניהול הטיפול המיטבי לכל מטופל באופן אינדיבידואלי. מאחר ושינוי באורח החיים הינו צעד חיוני בשימור היעילות של הטיפול התרופתי, מחברי ההמלצות במאמר זה כתבו בקצרה גם על הטיפול הלא-תרופתי בסוכרת ובמחלות קרדיווסקולריות.
מקור:
Bashier A et al. (2019) Diabetol Metab Syndr. doi: 10.1186/s13098-019-0476-0