אימון גופני

הקשר בין רכיבה על אופניים, סוכרת סוג 1 והיפרגליקמיה

במחקר זה נמצא כי ככל שהנבדקים היו יותר זמן במצב של היפרגליקמיה, הטונוס הפאראסימפטטי היה נמוך יותר

25.10.2020, 16:47

בסוכרת סוג 1, ליקוי בתפקודים אוטונומיים עשויי להתבטא בשלב מוקדם כירידה בווריאביליות של קצב הלב. באוכלוסיות ללא סוכרת, ההשפעות החיוביות של אימון גופני על ואריאביליות קצב הלב הודגמה היטב. יחד עם זאת, פעילות גופנית באנשים עם סוכרת סוג 1, בייחוד פעילות מאומצת וממושכת, יכולה להוביל לשינויים גליקמיים חדים, אשר יכולים להשפיע באופן שלילי על ואריאביליות קצב הלב. מחקר זה בחן את ההשפעה של רכיבה לאורך תשעה ימים על ואריאביליות קצב הלב באוכלוסיהה זאת, עם התמקדות בחריגות גליקמיות שנגרמו כתוצאה מפעילות גופנית.

במסגרת המחקר עשרים מתאמנים חובבים עם סוכרת סוג 1 ללא סיבוכים רכבו 1,500 קילומטר. ואריאביליות קצב הלב וואריאביליות גליקמית נמדדו באמצעות ניטור רציף של קצב הלב ורמת הגלוקוז בדם.

תוצאות המחקר הראו כי ואריאביליות בקצב הלב בלילה הייתה עם נטייה לירידה לאורך התקדמות המסע היומי. ככל שהנבדקים היו יותר זמן במצב של היפרגליקמיה, הטונוס הפאראסימפטטי היה נמוך יותר. תוצאה זו הייתה מפתיעה ביותר בהתחשב בעובדה שחריגות היפרגליקמיות עלו באופן פרוגרסיבי לאורך המסע שנערך תשעה ימים, ובמיוחד עלו בימים בהם עברו המתאמנים מרחק רב יותר, בעוד הזמן אשר היו בהיפוגליקמיה התקצר באופן מפתיע. תופעה זו התרחשה על אף שלא היו שינויים במתן אינסולין ועל אף ירידה בצריכת הפחמימות מחטיפים.

מסקנת החוקרים הייתה שאצל ספורטאים עם סוכרת סוג 1, אימון גופני מתמשך לאורך מספר ימים בעצימות מתונה עד גבוהה החמיר היפרגליקמיה, כאשר היפרגליקמיה הייתה קשורה באופן הפוך עם טונוס קרדיאלי פאראסימפטטי.

מקור:

Elodie Lespagnol et. al (2020) DOI: https://doi.org/10.2337/dc19-1928

נושאים קשורים:  אימון גופני,  היפרגליקמיה,  סוכרת סוג 1,  רכיבה על אופניים,  מחקרים
תגובות