בנוסף להעלאת הסיכון לאוטם שריר הלב ראשוני, סוכרת מגבירה את הסיכון להישנות של אוטם שריר הלב. עבודות קודמות אשר נעשו הצביעו על כך שאוטם שריר הלב הגביר תהליך של טרשת עורקים על ידי תהליך מונוציטוזיס.
עוד בעניין דומה
על מנת לבחון האם סוכרת ואוטם שריר הלב עוברים תהליך של סינרגיה ומאיצים בתוך כך התפתחות טרשת עורקים, ביצעו החוקרים אצל חלק מהעכברים ליגציה של העורק הכלילי השמאלי הקדמי היורד (LAD) בכדי להשרות אוטם ניסויי בשריר הלב. בקבוצה אחרת של עכברים בוצע ניתוח סרק למטרת ביקורת. בתוך שתי קבוצות הניסוי (אלה שעברו ניתוח שדימה אוטם שריר הלב ואלה שעברו ניתוח סרק לשם השוואה) היו תת-קבוצות של עכברים חולי סוכרת ותת-קבוצות של עכברים בריאים. העכברים בניסוי אשר שובצו לקבוצת האוטם המהונדס הדגימו תפקוד ירוד של חדר שמאל. במודל, בהשוואה לעכברים שעברו ניתוח סרק, לא סוכרת ולא אוטם שריר הלב הובילו למונוציטוזיס.
החוקרים מצאו כי לא סוכרת ולא אוטם שריר הלב הובילו להגדלת הנגעים הטרשתיים, אך הסוכרת האיצה את התקדמות הנגעים (התרחבות הליבה הנקורטית של הנגע). התרחבות הליבה הנקרוטית של הנגע הייתה תלויה בגיוס מונוציטים, מאחר ועכברים עם תאים מיאלוידים חסרי מולקולת ההצמדות אינטגרין α4 הדגימו חסינות מפני התרחבות הליבה הנקרוטית.
החוקרים סיכמו כי סוכרת, אך לא אוטם שריר הלב, האיצה את התקדמות הנגעים של טרשת עורקים, מה שהצביע על כך שהסיכון המוגבר להישנות אוטם שריר הלב בסוכרת היה בעקבות נגעים שהתפתחו ו/או עלייה בגורמי סיכון ולא עקב התפתחות הפתולוגיה של אוטם שריר הלב הראשוני.
מקור:
Farah Kramer et. al (2020) Diabetes DOI:https://doi.org/10.2337/db20-0152