חדשות

סקר חדש חושף הרגלי תזונה מדאיגים בציבור הערבי והחרדי

יותר מזונות מעובדים, חטיפים ושתייה ממותקת - מסקר של מכון ברוקדייל עולה כי צריכת מזון לא בריא המסומן בתווית אדומה גבוהה ובפער משמעותי בציבור הערבי והחרדי לעומת הציבור הכללי בישראל

חטיפים מלוחים (צילום: אילוסטרציה)

סקר שערך מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, בראשות פרופ' מייקל הרטל ובשיתוף אגף התזונה במשרד הבריאות, חשף נתונים מדאיגים על הרגלי התזונה באוכלוסיה הכללית אבל במיוחד את הרגלי התזונה הלא בריאים של הציבור הערבי והחרדי. את הסקר ביצעו הדר סמואל ורינה מעוז ברויאר.

מתוך ממצאי הסקר שפורסם הבוקר (ה') עולה כי בקרב הציבור הערבי והחרדי, צריכת מזון לא בריא - המסומן בתווית אדומה על גבי האריזה - גבוהה ובפער משמעותי לעומת הציבור הכללי בישראל. לדוגמה, 80% מהנשאלים מהציבור הערבי והחרדי ציינו כי הם רוכשים משקאות מתוקים, לעומת 50% בלבד בציבור הכללי.

עוד עולה מהסקר: 72% מהציבור הערבי ו-70% מהציבור החרדי צורכים מעדנים מתוקים בהשוואה ל-50% באוכלוסיה הכללית. 61% מהציבור הערבי רוכשים בשר מעובד, מול 50% בציבור הכללי והחרדי. 40% מהציבור החרדי רוכשים דגני בוקר מתוקים לעומת 30% בציבור הכללי.

גם לגבי צריכת חטיפים גילה הסקר הבדלים משמעותיים: בציבור הערבי, 86% רוכשים חטיפים מתוקים ובציבור החרדי 89% בהשוואה ל-74% באוכלוסיה הכללית. הציבור החרדי צורך הרבה חטיפים מלוחים - 90% לעומת 70% בציבור הכללי.

סקר נוסף שנערך על ידי מכון ברוקדייל מעיד שבתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה קיימת תופעה של אכילה מוגברת ככלל ושל חטיפים בפרט. כמו כן, זוהו התנהגויות נוספות שאינן תואמות אורח חיים בריא והן נמצאות במגמת עליה בעקבות המשבר. התנהגויות אלו כוללות עישון ועלייה במשך הצפייה במסכים - טלוויזיות, מחשבים וטלפונים חכמים. סקר זה בוצע על ידי ד"ר מיכל לרון, חוקרת בכירה וראש צוות הבריאות במכון והחוקרים רחל גולדווג ופרופ' מייקל הרטל.

מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות, פרופ' רונית אנדוולט, אמרה: "דווקא בעת הזו, תזונה בריאה חשובה מאוד לחיזוק החוסן הגופני. המחקרים מלמדים שהשמנה, סוכרת וחסרים תזונתיים גורמים לסיבוכי קורונה ופוגעים ביכולת הגוף להתמודד עם המחלה. על כן, נכון להקפיד יותר מתמיד על תזונה בריאה ולהימנע ממזון אולטרה-מעובד".

החוקרת הדר סמואל הוסיפה: "לצד הממצאים המדאיגים בנוגע לקניית מזונות לא בריאים, עולה מממצאי הסקר גם סיבה לתקווה לעומת הציבור הכללי: שיעור גבוה יותר מקרב משתתפי הסקר מהציבור הערבי והציבור החרדי דיווחו על הכוונה לשנות בהרגלי הקנייה שלהם בעקבות הסימון החדש על אריזות המזון ולקנות פחות מוצרים המסומנים באדום ויותר מאלה המסומנים בירוק".

נושאים קשורים:  סימון מזונות,  חטיפים,  מגזר חרדי,  מגזר ערבי,  תזונה,  מכון ברוקדייל,  סקר,  חדשות,  מון מעובד
תגובות
אנונימי/ת
31.12.2020, 13:29

תוחלת החיים בבני ברק מהגבוהות בארץ, וגם פעילות גופנית אין שם יותר מדי. השאלה איך מיישבים את הסתירה הבלתי אפשרית הזו. בפרפרזה לפרדוקס הצרפתי, נקרא לזה 'הפרדוקס הבני ברקי'...

אנונימי/ת
31.12.2020, 14:00

ממש לא נכון.
תוחלת החיים בבני ברק גבוהה יחסית לישובים מאותו אשכול סוציואקונומי, ולא מהגבוהות בארץ.
היא איננה מהגבוהות בארץ. ודווקא קל מאוד להסביר את זה.
פחות מתים מנזקי עישון (שיעור עישון נמוך)
אין סכנה של מוות בגיל צעיר בשירות צבאי (מסיבות ברורות)
הרבה פחות תאונות עבודה (גם מסיבות ברורות).

אין כאן שום פרדוקס

אנונימי/ת
31.12.2020, 18:53

אף אחד מהפרטים שציינת אינו נכון/מדויק:
1. תוחלת החיים בבני ברק גבוהה בנתונים מסוימים מבתל אביב ובחיפה. תוחלת החיים במודיעין עילית הסופר חרדית היא הגבוהה ביותר בארץ.
https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/doclib/2019/370/05_19_370t3.pdf?&~nfopt(fileDistorted=31101457200575844)
https://old.cbs.gov.il/www/hodaot2017n/05_17_362b.pdf?&~nfopt(fileDistorted=7019042291672049)
2. שיעור העישון במגזר החרדי נמוך משום שנשים אינן מעשנות, אבל שיעור העישון בקרב הגברים החרדים גבוה יותר ממקבילו החילוני. לעומת זאת תוחלת החיים גבוהה גם בגברים וגם בנשים. זאת ועוד, הנשים 'מפצות' על העדר העישון בריבוי הריונות ולידות.
3. התמותה מפיגועים גבוהה יותר במגזר החרדי מבכלל האוכלוסיה. למעט צוק איתן לא נרשמו מקרי מוות רבים משירות צבאי, ודווקא הפיגועים תופסים מקום מרכזי. בנוסף, גם אם אתה לא אוהב לשמוע את זה, הערבים גם הם אינם משרתים, כידוע, ולא מגיעים לנתונים הללו.
4. תאונות העבודה הקטלניות מתרחשות ברובם הגדול בקרב ערבים, מהשטחים ומישראל.

אנונימי/ת
31.12.2020, 19:40

מה שאמרתי דווקא מאוד נכון
1. בני ברק אינה הישוב עם התוחלת החיים הגבוהה בישראל, נקודה. תתבונן אפילו בקישור שאתה הבאת בעצמך ותמצא ערים רבות שממוקמות מעליה.
לגבי מודיעין עילית - זה אכן נתון מעניין.
2. מאיפה הבאת את הנתון המופרך שגברים חרדים מעשנים יותר מגברים חילונים. לא מוזכר בדוח העישון בשום מקום. גם לא כל כך סביר מתמטית. העישון בקרב חילונים הוא כפול מאשר בקרב חרדים. והעישון בקרב נשים נמוך מאשר בקרב גברים משמעותית - גם בקרב חילונים. כך שהן פחות משפיעות. ייתכן שהעישון דומה למגזר החילוני רק בפלח של חרדים שהם חוזרים בתשובה (ובהתחשב בסוג האנשים שנוטים לחזור בתשובה זה יכול להיות).
ריבוי הריונות ולידות לא בהכרח מקצר תוחלת חיים. זה אולי מוריד איכות חיים אבל זה משהו אחר. למשל לגבי סרטן שד יש לכך יתרונות.
3. פיגועים פוגעים בכולם - לא יודע מהיכן הבאת שחרדים נפגעים יותר , ללא מקור זו סתם אמירה באוויר. לעומת זאת חיילים בצבא מתים לא רק במלחמות אלא גם בתאונות אימונים וגם בהתאבדויות (יש שנים שהתאבדות זה גורם מוות מספר אחד בקרב חיילים). אולי אצל חרדים יש יותר נטייה של מוות אצל שכחת ילד ברכב, אבל זה לא במספרים שיכול להשפיע.
ערבים ברובם אכן אינם משרתים אך אצלם יש סיבות אחרות לקיצור תוחלת חיים כגון שיעורי עישון גבוהים, ריבוי מומים מולדים עקב נישואין בתוך המשפחה, רציחות (רק השבוע שמענו על עוד אירוע) , ותאונות דרכים (הם נוהגים תוך כדי צפצוף על החוק).
4. תאונות עבודה קטלניות מתרחשות הרבה בקרב ערבים , אבל גם בקרב יהודים (הרבה מהם יוצאי חבר העמים , ואולי אתה לא אוהב להגדיר אותם כיהודים).

אנונימי/ת
31.12.2020, 20:55

1. למען הדיוק, כתבתי שתוחלת החיים בבני ברק היא מהגבוהות בישראל, לא הגבוהה ביותר. בכל מקרה ברור שהיא נמצאת במקום מכובד.
לגבי מודיעין עילית, דבר ידוע הוא שהציבור החרדי מחולק באופן גס לשלושה תתי קבוצות - ספרדים, חסידים וליטאים.
מקובל במגזר לחשוב שהליטאים מאריכים ימים יותר משתי הקבוצות האחרות, דבר שאפשר להסביר אותו בקלות, בהרגלי האכילה וההשמנה של החסידים ועוד. המקום שבו הדבר משתקף בחדות הוא בשורת גדולי התורה, כאשר אלה הליטאים פותחים קריירה בגיל 80-90 ומסיימים את חייהם בני מאה ויותר (הרב שך, הרב שטיינמן, הרב אלישיב ועוד), ואילו אדמו"ר חסידי שנפטר בגיל 90 נחשב זקן מופלג, גם אחרי שאלה מקבלים את הטיפול הרפואי המיטבי.
את כל זה הקדמתי כדי להסביר שמודיעין עילית היא יישוב ליטאי מובהק, ולכן הנתונים הגיוניים מצד אחד, ומפתיעים מאידך באוששם את המחשבה העממית, ואולי גם את ההיפותזה הנלווית.
2. להערכתי היכולת של הלמס ואחרים לעקוב אחר הרגלי העישון במגזר מוגבלת מאד, ולכן שנינו לא באמת יכולים לדעת. שיעור העישון בקרב נשים חרדיות הוא בערך 0.00001 אם לא פחות מזה - זה ברור לגמרי.
3. כשמדברים על סטטיסטיקות גדולות להפריח מספרים ללא מקור זה באמת אמירה באוויר. אבל פיגועים הם לא סטטיסטיקה גדולה, אלא שמות ותמונות שכל אחד רואה בתקשורת. הפיגועים בישראל אינם מפוזרים מדן ועד אילת, אלא מתחלקים בין ירושלים ויו"ש, אזורים של אוכלוסיה דתית וחרדית בעיקר. גם במקומות אחרים, הנטיה של המחבלים היא לפגוע בכוחות הבטחון או בחובשי כיפה, ראה למשל הפיגוע בשרונה. כמובן שמול השוטרים החמושים הצלחתם פחותה.
גם אצל החרדים יש סיבות נוספות לקיצור תוחלת החיים, כמו אי הפסקת הריון במקרים קשים, דאון ועוד.

אנונימי/ת
31.12.2020, 21:16

הנתונים מראים שעישון במגזר החרדי הוא מופחת לעומת המגזר החילוני, מצד אחד אתה אומר שאתה לא סומך על נתוני הלמס, מצד שני אתה החלטת שגברים חרדים מעשנים יותר - על סמך מה?
פיגועים לאורך השנים התרחשו בכל רחבי ישראל. באינתיפדה השניה (קטלנית מאוד מבחינת הסכום הכולל של ההרוגים) פיגועים רבים התרחשו באזור גוש דן, כפר סבא נתניה ועוד (אתה מוזמן לבדוק). פיגועים התרחשו לא מעט בירושלים, לאו דוקא בקרב אוכלוסיה חרדית. פיגועים בקרב ישובים חרדים פרופר - נדיר, בטח לא יותר מאשר אוכלוסיה כללית.
יהודה שומרון מאוכלסים בעיקר על ידי דתיים לאומיים ולא על ידי חרדים שזו אוכלוסיה שונה לחלוטין במאפיינים שלה.
זה נכון שחרדים פחות עושים הפסקות הריון , אבל לעומת הערבים הם נוטים לעשות יותר בדיקות לפני השידוך לאיתור מומים גנטיים.

אנונימי/ת
31.12.2020, 22:00

'Married respondents tend to be healthier (see first model in Table 1). Ultra-Orthodox Jews constitute the healthiest religious group, followed by other Jews, Christians, and Muslims, in that order. The difference between religious and non-religious Jews and that between Muslims and the Druze is very small and not statistically significant. The unemployed are less healthy, whereas respondents with an academic degree tend to be healthier than those without an academic degree.'
https://ijhpr.biomedcentral.com/track/pdf/10.1186/s13584-020-00409-x.pdf?&~nfopt(fileDistorted=3280032338991625)

אנונימי/ת
01.01.2021, 12:37

צרף הוכחות חנתון שרשמת

03.01.2021, 12:01

דווקא חרדי ממוצע עוסק בהרבה מאד פעילות גופנית . קימה מוקדמת, התנדנדות בזמן התפילה , הליכה מרובה , פעילות מינית סדירה, אכילה במועדים מסודרים, המנעות מסמים , שינה מסודרת.... ועוד.
סדר יום מאורגן ופחות מתח בחיים גם תורמים לבריאות.

אנונימי/ת
31.12.2020, 15:27

אני מאמין שזה נכון אבל הסקר מסתמך על 80 חרדים שייצגו ציבור חרדי שלם??

01.01.2021, 10:55

הרבנים שהיצגת הם ידועים כלא אוכלים הרבה ככה שבהחלט שמירה על תזונה והפחתת אוכל [לאכול עד שליש]תורמת לבראות הרבה ילדים בגן חרדי מקבלים כל מיני צופרים של ממתקים בניגוד לגנים אחרים אימי סיימת בגן מוריה ושם אין תמושגים האלו של ממתקים בכמויות ואילו אצל אחותי החרדית שם בהגזמה כשהם באים לבקר מה שמעניין אותם היכן החטיפים ומעדנים וחבל

03.01.2021, 12:04

ותעשה חשבון כמה פעמים ביום הם מתנדנדים קדימה אחורה, קמים ויושבים , הולכים וחוזרים מבית הכנסת, הולכים לקניות למשפחה ברגל... אחלה פעילות גופנית.

אנונימי/ת
03.01.2021, 12:43

אולי התבדחת אבל מה שמביא לאריכות ימים זה פעילות גופנית מתונה שנעשית על בסיס יומיומי. לפעילות גופנית עצימה אין שום יתרון

אנונימי/ת
03.01.2021, 15:46

התוכנית הלאומית לבריאות החברה הערבית חייבת לקבל את המימון ולצאת לפועל בהקדם. יש צורך בשינוי מהותי באורח החיים (תזונה, פעילות גופנית, עישון) ולשלב בפיתוח תשתיות מוניציפליות, מונגשות ומותאמות תרבותית, לפי גיל, מגדר, מצב בריאותי ועוד.