מטרת החוקרים הייתה לבחון אילו תוצאים הקשורים לחולה, תלויים בניסיון המנתח בניתוח קטרקט.
עוד בעניין דומה
החוקרים תכננו מחקר פרוספקטיבי תצפיתי. הם הכלילו מנתחי קטרקט צעירים (ביצעו פחות מ-150 ניתוחים) ומנוסים (מעל 1,000 ניתוחים) מהמחלקה לרפואת עיניים בבתי החולים Rigshospitalet – Glostrup ו-Nordsjællands-Hillerød. החוקרים בדקו את החולים לפני הניתוח, יום אחד אחרי ואז שלושה שבועות מהניתוח, כאשר היה מדובר בניתוח קטרקט פשוט ללא סיבוכים. הם הגדירו את התוצאים העיקריים כשינוי בעובי במרכז הקרנית ואובדן של תאי אנדותל. התוצאים המשניים היו חדות הראייה המתוקנת המיטבית, הלחץ התוך עיני, הילה בגוף הזגוגי, עובי מקולרי מרכזי וסיבוכים כירורגיים.
החוקרים מצאו כי ניתוחים שבוצעו על ידי מנתחים צעירים, הסתיימו בחדות ראייה פחותה באופן מובהק (ירידה ממוצעת ב-3.6 אותיות, רווח בר-סמך 95%: -7.3; -0.4, p = 0.03) ועובי קרנית גדול יותר (26.7 מיקרומטר בממוצע; רווח בר-סמך 95%: 6.8; 46.6, p = 0.01) ביום הראשון לאחר הניתוח, בהשוואה למנתחים המנוסים.
החוקרים הגיעו למסקנה כי לניסיון של מנתח הקטרקט יש השפעה על חדות הראייה ועובי מרכז הקרנית בתקופה המיידית לאחר הניתוח. הם סבורים כי בעתיד, ניתן ליישם תוצאים אלו על מנת להעריך את מיומנותם הטכנית של מנתחים מתמחים ולחקור השפעה של תוכניות הכשרה שונות.
מקור:
Jacobsen, M. F. et al. Acta Ophthalmologica 2020; https://doi.org/10.1111/aos.14733