מטופלים עם פסוריאזיס נמצאים בסיכון מוגבר לתסמונת המטבולית, אך עם זאת עד כה לא בוצעה סקירת ספרות שיטתית של ההימצאות של התסמונת בקרב קבוצת מטופלים זו. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לערוך סקירת ספרות שיטתית וניתוח על להערכת ההימצאות של התסמונת המטבולית בקרב מטופלים עם פסוריאזיס.
עוד בעניין דומה
במסגרת המחקר שממצאיו תוארו בכתב העת Journal of the European Academy of Dermatology and Venereology ערכו החוקרים חיפוש ב-5 מאגרי מידע מיום הקמתם ועד ספטמבר 2021 וכן השתמשו בכלים Healthcare Research and Quality ו-Newcastle-Ottawa Scale על מנת להעריך את טיב המחקרים. לאחר מכן, באמצעות STATA SE 15.1 ביצעו החוקרים את ניתוח הנתונים. על מנת להעריך את ההטרוגניות בין המחקרים, השתמשו החוקרים בניתוח לפי תת קבוצות, רגרסיית על וניתוחי רגישות. כמו כן, את הטיית הפרסום העריכו החוקרים באמצעות שימוש במבחנים הלינאריים של Egger ו-Begg.
תוצאות המחקר הדגימו כי ההימצאות הגלובלית של התסמונת המטבולית במטופלים עם פסוריאזיס עמדה על 32% (רב״ס 95% - 0.26-0.38). כמו כן, נמצא כי ההימצאות בקרב מבוגרים עמדה גם כן על 32% (רב״ס 95% - 0.29-0.36) בעוד שבילדים ומתבגרים עמדה ההימצאות על 9% (רב״ס 95% - 0.00-0.18). עוד מצאו החוקרים כי בקרב מטופלים מאמריקה הלטינית הייתה ההימצאות הגבוהה ביותר, והיא עמדה על 47% (רב״ס 95% - 0.43-0.51) בהשוואה לצפון אמריקה בה נמצאה ההימצאות הנמוכה ביותר, והיא עמדה על 26% (רב״ס 95% - 0.16-0.37). ניתוח נוסף הראה כי בקרב מטופלים עם פסוריאזיס וולגריס (29%; רב״ 95% - 0.23-0.35) ומטופלים עם פסוריאזיס חמורה (37%; רב״ס 95% - 0.27-0.46) נצפו שיעורי הימצאות גבוהים יותר לתסמונת המטבולית בהשוואה לסוגי פסוריאזיס אחרים.
ממצאים אלה מראים כי יש לזהות ולנהל באופן יאות את התסמונת המטבולית בקרב מטופלים עם פסוריאזיס. דרושים עוד מחקרים פרוספקטיביים מבוססי אוכלוסייה על מנת להבהיר את המנגנון החבוי תחת הקיום המקביל של התסמונת המטבולית במטופלים עם פסוריאזיס.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
