תרופה לסוכרת עשויה להפחית משמעותית סיכון להחלפת מפרקים

מטפורמין, התרופה המובילה כיום לסוכרת מסוג 2, הראתה פוטנציאל לשפר את הרגישות לאינסולין ובנוסף גם יכולת להילחם בדלקות ולהגן על המפרקים.

חוקרים מטאיוואן, סין ואוסטרליה מצאו ששימוש במטפורמין עשוי לרסן את ההתפתחות של דלקת מפרקים ניוונית ולהפחית את הסיכון להחלפות מפרקים בעקבותיה. תוצאות המחקר פורסמו בכתב העת Canadian Medical Association Journal.

דלקת מפרקים ניוונית היא מחלה שגורמת לכאב, לנוקשות או לקושי בתנועה. זוהי הצורה הנפוצה ביותר של דלקת פרקים בקרב מבוגרים ואין לה דרכי מניעה או טיפולים יעילים. הדלקת גורמת לפירוק הסחוס המכסה את קצות העצמות במפרקים, לעתים קרובות עד כדי צורך בהחלפת מפרק.

סוכרת מסוג 2 היא גורם סיכון ידוע לדלקת מפרקים ניוונית, ללא קשר לאינדקס מסת הגוף. מטפורמין, התרופה הנפוצה ביותר לסוכרת מסוג 2, ידועה כמפחיתה תנגודת לאינסולין וגם בפעילותה נגד דלקות ועיכוב פירוק הסחוס.

על מנת לבדוק את הקשר בין מטפורמין לעיכוב דלקת מפרקים ניוונית, צוות חוקרים בינלאומי ניתח נתונים של 40,694 אנשים שאובחנו עם סוכרת מסוג 2, ומצא שהיתה קורלציה בין שימוש במטפורמין באוכלוסיה לבין סיכון מופחת להחלפת מפרקי ברך וירך.

החוקרים בחנו נתונים ממסד הנתונים של ביטוח הבריאות הלאומי של טאיוואן. הם התמקדו בחולים בני 45 לפחות שאובחנו עם סוכרת מסוג 2 בין ינואר 2000 לדצמבר 2012. מחצית מהנבדקים שזוהו היו נשים והגיל הממוצע היה 63.

החוקרים השוו בין 20,347 חולי סוכרת שהשתמשו במטפורמין לבין 20,347 שלא השתמשו בתרופה, לפי גיל, מין וזמן אבחון הסוכרת. הם חישבו את מינון המטפורמין היומי מהמרשם הראשון ועד 12 חודשים ו-24 חודשים לאחר המרשם הראשון.

החוקרים גם הביאו בחשבון את חומרת הסוכרת, נטילת תרופות נגד כאבים, אינסולין ותרופות אחרות לסוכרת כגון סולפונילאוריאה ותיאזולידינדיונים, וכן מחלות נלוות כמו השמנת יתר, יתר לחץ דם, דיכאון, COPD, דלקת מפרקים שגרונית ואוסטיאופורוזיס.

החולים סווגו גם כמשתמשי מטפורמין ממשיכים (אנשים שהשתמשו במטפורמין בעבר, כולל בתשעת החודשים שלפני תקופת המחקר) לבין משתמשי מטפורמין בעבר (אנשים שנטלו מטפורמין בעבר, אבל לא בתשעת החודשים שלפני המחקר).

החוקרים גילו שלמשתתפים שהשתמשו במטפורמין היתה סוכרת סוג 2 חמורה יותר מאשר משתתפים שלא נטלו מטפורמין. הם גם השתמשו יותר באינסולין או בתרופות אחרות לסוכרת וכן סבלו יותר מיתר לחץ דם והיפרליפידמיה.

בהסתכלות על תקופת המעקב של 14 שנים, הם מצאו ששימוש במטפורמין תאם שכיחות נמוכה יותר של החלפות מפרקי ברך וירך. השכיחות של החלפת ברך או מפרק ירך במהלך המחקר היתה 3.40 לכל 10,000 חודשי אדם בקרב חולים שנטלו מטפורמין, בהשוואה ל-4.99 לכל 10,000 חודשי אדם בקרב חולים שלא נטלו מטפורמין. ההפחתה במספר החלפות המפרקים הוצגה הן בקרב משתמשים ממשיכים והן בקרב משתמשי עבר.

החוקרים ציינו שדרושים מחקרים נוספים על אנשים ממוצאים אתניים שונים וכן ניסויים קליניים מבוקרים אקראיים בחולי דלקת מפרקים ניוונית כדי להעריך את יעילות מטפורמין בהפחתת הצורך בהחלפת מפרקים. בנוסף, מטפורמין עשויה לשמש גם כתרופה להקלה על תסמיני דלקת מפרקים ניוונית על רקע השמנת יתר.