על מנת להבין טוב יותר את הבסיס הפיזיולוגי של השמנה בנשים החוקרים בחנו האם השמנת יתר או שלב במחזור הווסת החודשי משפיעים על גודל מנה לפי בדיקת מעבדה או על רמות בפלסמה של כולציסטוקינין (Cholecystokinin-CCK) בתגובה לאכילה.
עוד בעניין דומה
במסגרת מחקר זה החוקרים בדקו נשים במשקל תקין (BMI של 18.5-24.9 ק"ג/מ2, n=16) או עם השמנת יתר (BMI של 30-39.9 ק"ג/מ2, n=20) פעם אחת בשלב הפוליקולרי המאוחר או לקראת ביוץ (Late-Follicular or Peri-Ovulatory - LF/PO) ופעם שניה באמצע השלב הלוטאלי (Mid-Luteal - ML). לנבדקות הוצעה ארוחה של כריך בשר חזיר ולאחר מכן נלקחו בדיקות דם. שלב מחזור הווסת אושש מול הדיווח של הנבדקות על תאריך הוסת ועל פי רמות בדם של פרוגסטרון ו-LHי(Luteinizing Hormone).
תוצאות המחקר הדגימו כי נשים על השמנת יתר אכלו ארוחות גדולות יותר, באופן מובהק, מאשר נשים במשקל תקין (ממוצע של 711 קילוג'אול, רווח בר-סמך של 95%; 402-1,013; p=0.001 במהלך LF/PO ושל 426 קילוג'אול, רווח בר-סמך של 95%, 105-734; p=0.027 יותר מאשר במהלך שלב ML). כמו כן, נשים עם משקל תקין אכלו ארוחה קטנה יותר במהלך LF/PO בהשוואה ל-ML (ירידה ממוצעת של 510 קילוג'אול, רווח בר-סמך של 95%, 192-821; p=0.008),אך נשים עם השמנת יתר לא הדגימו ירידה זאת בגודל הארוחה (ירידה ממוצעת של 226 קילוג'אול, רווח בר-סמך של 95%, -87 עד 542; p=0.15). ריכוזי CCKי18-30 דקות לאחר האכילה היו נמוכות יותר בנשים עם השמנת יתר מאשר נשים עם משקל תקין במהלך LF/PO (ריכוז ממוצע של 3.6 פיקומול/ליטר, רווח בר-סמך של 95%, 3.1-4.1 לעומת 6.1 פיקומול/ליטר, רווח בר-סמך של 95%, 4.5-7.7; p=0.048).
מסקנת החוקרים הייתה כי נשים עם השמנת יתר הדגימו גודל ארוחה גדול יותר בהשוואה לנשים ללא השמנת יתר, אך הדגימו ריכוזים נמוכים יותר של CCK בעקבות ארוחה זו. ממצאים אלו תואמים להשערה כי הפרעה בהפרשה של CCK פוגעת בתחושת השובע בנשים עם השמנת יתר וזו תורמת ביצירה ותחזוקה של השמנת יתר זו.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
