במחקר אשר ממצאיו פורסמו בכתב העת 'Cardiovascular Diabetology', מטרת החוקרים הייתה לבדוק את ההשפעה החיבורית (additive effect) של אנמיה על ה-global strains של חדר שמאל (LV: left ventricular) בקרב חולים עם סוכרת סוג 2 (T2DM) באמצעות תהודה מגנטית לבבית (CMR: cardiac magnetic resonance).
עוד בעניין דומה
לצורך כך, החוקרים אספו באופן רטרוספקטיבי מטופלים שעברו בדיקת CMR. אוכלוסיית המחקר כללה 236 חולי T2DM עם או בלי אבחנה של אנמיה, ו-67 נבדקי ביקורת. לצורך אנליזת התפקוד וה-global strain של הלב, החוקרים בדקו פרמטרים של תפקוד ה-LV,יLV global radial peak strain (GRPS), longitudinal peak strain (GLPS), ו- circumferential peak strainי(GCPS). בנוסף, החוקרים ערכו אנליזת שונות חד-כיוונית (One-way analysis of variance) ומבחן כי בריבוע (chi-square) לצורך אנליזה בין-קבוצתית, ואנליזת רגרסיה לינארית מרובת משתנים לשתי קבוצות ה-T2DM על מנת לבדוק את הגורמים הנקשרים עם global strains של ה-LV.
מתוצאות המחקר עולה כי בהשוואה לקבוצת הביקורת ולחולי ה-T2DM ללא אנמיה, קבוצת חולי ה-T2DM עם אנמיה התאפיינה עם גיל מבוגר יותר, עם הריכוז הנמוך ביותר של המוגלובין (Hb), הערך הנמוך ביותר של קצב הסינון הגלומרולרי, ה-LV end-systolic volume index הגבוה ביותר, ואינדקס מסת ה-LV הגבוה ביותר (כולם P ≤ 0.001). עוד עולה כי ה-LV global peak strains בכל שלושת הכיוונים החמירו באופן הדרגתי, החל מקבוצת הביקורת, דרך קבוצת ה-T2DM ללא אנמיה, ועד לקבוצת ה-T2DM עם אנמיה (כולם p < 0.001). מבין כל המדדים הקליניים, הירידה ב-Hb נקשרה באופן בלתי תלוי עם החמרה ב-GRPSי (β = 0.237, p = 0.001), GCPSי(β = 0.326, p < 0.001), ו-GLPSי(β = 0.265, p < 0.001).
לסיכום, בחולים עם T2DM נמצא כי לאנמיה ישנה השפעה חיבורית מזיקה על תפקוד ה-LV ועל ה-LV global strains. ממצאי החוקרים מצביעים על כך שעשוי להיות יתרון בביצוע מעקב קבוע אחר אנמיה בקרב חולי T2DM, כולל התערבות מוקדמת בעת הצורך.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
