מחקרים

הקשר בין ערכי ההמוגלובין המסוכרר ובין נוקשות עורקים

ערכים גבוהים של המוגלובין מסוכרר נקשרו עם נוקשות מוגברת של העורקים בחולי סוכרת סוג 1. שליטה טובה בערכי הסוכר עשויה להקטין את הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית

חלק ניכר מהחולים עם סוכרת סוג 1 (T1D) ללא רקע קרדיווסקולרי ידוע (CVD) מראים נוקשות עורקים מוקדמת (arterial stiffening), כאשר המנבאים העיקריים לכך הם גיל, לחץ הדם וערכי ה-HbA1c – כ-gold standard להערכה של שליטה גליקמית. עם זאת, מידת הקשר בין נוקשות העורקים לבין משתנים אחרים, תלויי זמן, של שליטה גליקמית וסכרור (גליקציה, glycation), נחקרו באופן מופחת.

במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Cardiovascular Diabetology', החוקרים בדקו את הקשר בין נוקשות העורקים לבין מספר פרמטרים קצרי- וארוכי טווח של שליטה גליקמית וסכרור בחולי T1D, כגון advanced glycation end-productsי(AGEs) ופרמטרים הקושרים לניטור גלוקוז מתמשך (CGM: continuous glucose monitoring).

לצורך כך, החוקרים ערכו מחקר חתך במרכז שלישוני, במסגרתו נאספו 54 חולים עם T1D וללא רקע ידוע של CVD. נוקשות העורקים הוערכה באמצעות carotid-femoral pulse wave velocityי(cf-PWV). עוד נבדקו הערך הנוכחי של HbA1c והיסטוריית הערכים מ- 10 השנים האחרונות, ה-AGE בעור, ה-AGEs בשתן, וריכוזי ה-serum soluble AGE-receptorי(sRAGE). החוקרים השתמשו ב-CGM למשך שבעה ימים לצורך קביעת משך הזמן בטווח, משך זמן בהיפרגליקמיה והיפוגליקמיה, ושונות גליקמית.

Cf-PWV נקשר עם רמות ה-HbA1c הנוכחי (rs = + 0.28), ה-HbA1c הממוצע ל-10 שנים (rs = + 0.36), AGEs בעור (rs = + 0.40), ויחס ה-AGEs בעור ל-sRAGEי(rs = + 0.40), אך לא עם AGE בשתן או עם ריכוזי ה-sRAGE בסרום; וכן לא עם אף אחד מהפרמטרים של CGM. רגרסיה ליניארית מרובה ל-cf-PWV הראתה כי המודל עם ההתאמה הטובה ביותר כלל את הגיל, משך ה-T1D, הלחץ העורקי הממוצע ב-24 שעות, וערך ה-HbA1c הממוצע ל-10 שנים (R2 מתוקנן = 0.645, p <0.001).

לסיכום, חשיפה גליקמית ממושכת יותר, כפי שמשתקפת מערכי ה-HbA1c הנוכחי והממוצע ל-10 שנים, מהווה מנבא עיקרי לנוקשות עורקים בחולים עם T1D. לעומת זאת, לא נמצא קשר עם אף אחד מהפרמטרים של CGM קצרי הטווח. החוקרים מציינים כי ממצאיהם מדגישים את חשיבותה של שליטה גליקמית מוקדמת ומתמשכת בכל הנוגע למניעה של CVD בשלב מוקדם בחולי T1D. עוד מוסיפים החוקרים כי יש להמשיך ולהשתמש ב-HbA1c בהערכת הסיכון לסיבוכי סוכרת. כמו כן, תפקיד הסכרור בעור כסמן ביולוגי להזדקנות כלי הדם בהערכת הסיכון ל-CVD עשוי להיות כיוון מעניין למחקר נוסף.

מקור:

Helleputte, S., Calders, P., Rodenbach, A. et al. Time-varying parameters of glycemic control and glycation in relation to arterial stiffness in patients with type 1 diabetes. Cardiovasc Diabetol 21, 277 (2022). https://doi.org/10.1186/s12933-022-01717-z

נושאים קשורים:  מחקרים,  סוכרת סוג 1,  נוקשות עורקים,  שליטה גליקמית,  המוגלובין מסוכרר,  תחלואה קרדיווסקולרית
תגובות