רק לעיתים רחוקות בלבד נעשה שימוש במדדים אנתרופומטריים שאינם BMI בפרקטיקה הקלינית, אף על פי שמדדים אלו עשויים להיות מנבאים טובים יותר להערכת הסיכון הקרדיווסקולרי (CV) של החולים. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Cardiovascular Diabetology', החוקרים ערכו אנליזה של קבוצת האינבו מה- REWIND CV Outcomes Trial על מנת להשוות מספר מדדים אנתרופומטריים כגורמי סיכון בסיסיים לתוצאים הקשורים לתחלואה קרדיווסקולרית (CVD) בקרב משתתפי המחקר המאובחנים עם סוכרת מסוג 2 (T2D).
עוד בעניין דומה
לצורך כך, החוקרים ערכו אנליזות על הנתונים מקבוצת האינבו של הניסוי REWINDי(N = 4952). כלל המשתתפים היו מאובחנים עם T2D, היו בני ≥ 50 שנים, לאחר אירוע קרדיווסקולרי קודם או שנמצאו להם גורמי סיכון קרדיווסקולריים, ונמדד להם BMI של ≥ 23 קילוגרם/מטר רבוע. החוקרים השתמשו במודלי קוקס לסיכון פרופורציונלי על מנת לבדוק האם ה-BMI, יחס המותניים לירכיים (WHR: waist-to-hip ratio) והיקף המותן (WC: waist circumference) מהווים גורמי סיכון מובהקים לאירועים קרדיווסקולריים חמורים גדולים (MACE-3: major adverse CV events), תמותה הקשורה ל-CVD, תמותה מכל סיבה, או לאי ספיקת לב (HF) הדורשת אשפוז. נעשתה התאמה של המודלים לגיל, מין וגורמי בסיס נוספים שנבחרו לפי שיטת ה-LASSO. תוצאות החוקרים מוצגות עבור עלייה של סטיית תקן אחת של הגורם האנתרופומטרי המתאים.
מתוצאות המחקר עולה כי במהלך תקופת מעקב חציונית של 5.4 שנים, המשתתפים בקבוצת האינבו חוו 663 אירועים של MACE-3,י346 מקרי תמותה הקשורים ל-CVD,י592 מקרי תמותה מכל סיבה, ו-226 אירועים של HF הדורשים אשפוז. ה-WHR וה-WC, אך לא ה-BMI, זוהו כגורמי סיכון בלתי תלויים ל-MACE-3 (יחס הסיכונים עבור WHR: 1.11 [רווח בר-סמך של 95% 1.03 עד 1.21] p =0.009; יחס הסיכונים עבור WC:י1.12 [רווח בר-סמך של 95% 1.02 עד 1.22]; p = 0.012).
עוד נמצא כי WC עם תיקנון להיקף הירך (HC) הראה את הקשר החזק ביותר עם MACE-3 בהשוואה ל-WHR,יWC או ל-BMI, ללא תיקנון זה לזה (יחס הסיכונים: 1.26 [רווח בר-סמך של 95% 1.09 עד 1.46]; p =0.002). התוצאות עבור תמותה הקשורה ל-CVD ותמותה מכל הסיבה היו דומות. בנוסף, ה-WC וה-BMI היו גורמי סיכון ל-HF הדורש אשפוז, אך לא ה-WHR או ה-WC עם תיקנון ל-HC (יחס הסיכונים ל- WC:י1.34 [רווח בר-סמך של 95% 1.16 עד 1.54]; p<0.001; יחס הסיכונים ל-BMI:י1.33 [רווח בר-סמך של 95% 1.17 עד 1.50]; p < 0.001). יש לציין כי לא נצפתה אינטראקציה מובהקת עם מין.
לסיכום, באנליזה פוסט-הוק שערכו החוקרים לקבוצת האינבו REWIND, ערכי ה-WHR,יWC ו/או ה-WC עם תיקנון ל-HC נמצאו כגורמי סיכון ל-MACE-3, לתמותה הקשורה ל-CVD, ולתמותה מכל סיבה. לעומת זאת, מדד ה-BMI נמצא כגורם סיכון רק ל-HF הדורש אשפוז. ממצאי החוקרים מצביעים על הצורך בהתייחסות למדדים אנתרופומטריים המתחשבים בפיזור השומן בגוף בעת הערכה של סיכון קרדיווסקולרי.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
