סוכרת (DM) וטרשת עורקים הם מצבים מולטי-פקטוריאליים אשר חולקים בסיס דלקתי משותף. מחלה תלת-כלית (TVD: Three-vessel disease) מהווה אתגר בהתערבות כלילית. עד כה, לא היה ברור מהו ערך הניבוי של חלבון מגיב C ברגישות גבוהה (hs-CRP) בחולי TVD, עם או ללא T2DM.
עוד בעניין דומה
במחקר אשר ממצאיו פורסמו בכתב העת 'Cardiovascular Diabetology', מטרת החוקרים הייתה לבדוק את ערך הניבוי לטווח הארוך של hs-CRP בחולי TVD על פי סטטוס התחלואה ב-T2DM כפי שעולים מעוקבה גדולה.
לצורך המחקר נאספו בסך הכל 2,734 חולי TVD עם (n = 1,040, 38%) וללא T2DMי(n = 1,694, 62%), אשר רובדו על סמך ה-hs-CRP (< 2 מיליגרם/ליטר לעומת ≥ 2 מיליגרם/ליטר). החוקרים השתמשו בשלושה מודלים של אנליזה מרובת-משתנים על מנת להעריך את ההשפעה של משתנים מתערבים פוטנציאליים על הקשר בין רמת ה-hs-CRP לבין התוצאים הקליניים.
כמו כן, החוקרים השתמשו ב-Concordance index,יnet reclassification improvementי(NRI) וב-integrated discrimination improvementי(IDI) על מנת להעריך את ההשפעה המתווספת של hs-CRP ואת המודל של בסיס המחקר עם גורמי סיכון מבוססים על האפליה (discrimination) של התוצאים הקליניים. התוצא הראשוני של המחקר היה אירועים קרדיווסקולריים וצרברווסקולריים חמורים (MACCE: major adverse cardiac and cerebrovascular events).
תקופת המעקב החציונית ארכה 2.4 שנים. אנליזות רגרסיה מרובות משתנים של קוקס הראו כי ההיארעות של MACCE (יחס סיכונים מתוקנן 1.17, רווח בר סמך של 95% p = 0.031; 1.01-1.35) ושיעורי התמותה מכל סיבה (יחס הסיכונים 1.82, רווח בר-סמך של 95% 1.07-3.11, p = 0.026) היו גבוהים יותר באופן מובהק בקבוצת חולי הסוכרת, ובהשוואה לקבוצה שאינה כוללת חולי סוכרת. בקבוצת חולי הסוכרת נמצא כי השכיחות של MACCE (יחס סיכונים מתוקנן 1.51, רווח בר-סמך של 95% 1.09-2.10; p = 0.013) הייתה גבוהה יותר באופן מובהק בקבוצה עם ערך גבוה של ה-hs-CRP, לעומת בקבוצה עם הערך הנמוך של hs-CRP. לא נמצא הבדל מובהק לתמותה מכל סיבה (יחס הסיכונים 1.63; p = 0.349). בקבוצה ללא סוכרת, והשכיחות של MACCE (יחס סיכונים מתוקנן 0.93; p = 0.613) הייתה בת-השוואה בין שתי הקבוצות. כמו כן, נמצא כי ה-NRIי(0.2074, p = 0.001) וה-IDIי(0.0086, p = 0.003) ל-MACCE היו גם כן גבוהים באופן מובהק לאחר הוספה של hs-CRP למודל הבסיסי בקבוצת חולי הסוכרת.
החוקרים מסכמים כי עלייה ב-hs-CRP מהווה גורם פרוגנוסטי בלתי תלוי לתוצאים ארוכי טווח של MACCE בחולים עם TVD וסוכרת סוג 2, אך לא בחולים ללא סוכרת. כמו כן, בהשוואה לגורמי הסיכון המסורתיים, hs-CRP שיפר את ניבוי הסיכון של אירועים קרדיווסקולריים חמורים בחולי TVD עם T2DM.
מקור: