אגוניסטים לקולטן Glucagon-Like Peptide-1י(GLP-1 RAs) הן תרופות מבוססות אינקרטין אשר מומלצות לטיפול בחולי סוכרת סוג 2 (DM2) עם תחלואה קרדיווסקולרית טרשתית (ASCVD: atherosclerotic cardiovascular disease) או שנמצאים בסיכון קרדיווסקולרי גבוה או גבוה מאוד. עם זאת, המנגנון הישיר דרכו GLP-1 RAs משפיעות על התפקוד הלבבי עדיין אינו ברור דיו.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Journal of Clinical Medicine', מטרת החוקרים הייתה לבדוק את השפעת הטיפול עם סמגלוטייד ודולגלוטייד, שתי תרופות מסוג GLP-1 RA, על יכולת ההתכווצות של שריר הלב באמצעות left ventricular (LV) Global Longitudinal Strain (GLS) Speckle Tracking Echocardiography (STE). ה-LV GLS עם STE היא חדשנית המשמשת להערכת התכווצות שריר הלב.
החוקרים ערכו מחקר תצפיתי, פרספקטיבי וחד מרכזי, אשר במסגרתו נאספה עוקבה של 22 חולים עוקבים, המאובחנים עם DM2 ו-ASCVD או עם סיכון גבוה/גבוה מאוד לתחלואה קרדיווסקולרית. החולים נאספו בין דצמבר 2019 למרץ 2020, וקיבלו טיפול עם סמגלוטייד או דולגלוטייד. הפרמטרים האקו-קרדיוגרפיים של התפקוד הדיאסטולי והסיסטולי נרשמו בתחילת המחקר ולאחר שישה חודשי טיפול.
גילם הממוצע של המשתתפים היה 65 ± 10 שנים, ומרביתם היו גברים (64%). נצפה שיפור מובהק ב-LV GLS (הפרש ממוצע: −1.4 ± 1.1%; p value < 0.001) לאחר שישה חודשי טיפול עם סמגלוטייד או דולגלוטייד. לא נצפו שינויים רלוונטיים בפרמטרים האקו-קרדיוגרפיים האחרים.
לסיכום, בחולי סוכרת סוג 2 עם ASCVD או שנמצאים בסיכון גבוה לתחלואה קרדיווסקולרית, הטיפול עם סמגלוטייד או דולגלוטייד למשך שישה חודשים הוביל לשיפור ב-LV GLS. החוקרים מציינים כי קיים צורך בעריכת מחקרים נוספים על אוכלוסיות גדולות יותר ועם מעקב ממושך יותר על מנת לאשש את תוצאותיהם הראשוניות.
מקור: