ההשפעות של מטפורמין על מחלות עור שאינן סרטניות נחקרות לעתים רחוקות. במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Dermatology, ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין שימוש במטפורמין למחלות עור מתווכות מערכת חיסון (אורטיקריה, דרמטיטיס אלרגית ופסוריאזיס) ומחלות עור מתווכות-אנדרוגן (אקנתוזיס ניגריקנס, הידראדניטיס סופורטיביה ואקנה).
עוד בעניין דומה
המחקר הנוכחי כלל מטופלים אשר החלו טיפול עם מטפורמין (n = 234,585) ומטופלים שלא החלו טיפול עם מטפורמין (n = 125,921), וזאת במהלך 12 החודשים הראשונים של ניהול תרופתי של מחלת הסוכרת (1999-2009, עם מעקב עד ה-31 בדצמבר 2011). רגרסיית קוקס מותאמת לציון נטייה שימשה את החוקרים, בהערכת והשוואת יחסי הסיכונים של מטופלים אשר החלו טיפול עם מטפורמין לעומת אלו שלא החלו טיפול, בניתוחי הכוונה לטפל (intention-to-treat – ITT כלל הנבדקים אשר הוקצו לקבלת טיפול) ופר-פרוטוקול (per-protocol – PP, אך ורק אלו אשר השלימו טיפול).
תוצאות המחקר הדגימו כי בקרב הנבדקים עם מחלות עור חיסוניות, יחסי הסיכונים עמדו על 0.930 (רווח סמך 95%: 0.920-0.940) ו-0.930 (0.918-0.943) בניתוחי ITT ו-PP, בהתאמה, וזאת עם מובהקות סטטיסטית עבור כל אחת מהפתולוגיות באופן ספציפי. עבור מחלות עור מתווכות- אנדרוגן, יחסי הסיכונים ב-ITT וב-PP עמדו על 1.110 (1.060-1.162) ו-0.990 (0.935-1.048), בהתאמה, וזאת עם מובהקות סטטיסטית (ספציפית לפתולוגיה) אך ורק עבור אקנה בניתוח ITT (יחס סיכונים: 1.116, רווח בר-סמך 95%: 1.170-1.064).
מתוצאות מחקר זה עולה כי טיפול עם מטפורמין קשור לסיכון נמוך משמעותית למחלות עור מתווכות מערכת חיסון. מאידך, אין לטיפול זה השפעה על הסיכון למחלות עור מתווכות-אנדרוגן.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
