מחקרים

פגיעה בתפקוד האנדותל העורי נקשרת עם סיכון מוגבר ל-HFpEF בחולות סוכרת

פגיעה בתגובה המיקרו-וסקולרית לאינסולין ואצטילכולין בעורן של נשים חולות סוכרת נקשרה עם סיכון מוגבר לאי ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור

פגיעה בתפקוד המיקרו-וסקולרי ממלאת תפקיד מרכזי בבסיס הסיבוכים בחולי סוכרת סוג 2, והיא עשויה לתרום להתפתחות של אי ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור (HFpEF), מחלה המשפיעה על נשים באופן לא פרופורציונלי.

במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Cardiovascular diabetology', מטרת החוקרים הייתה לבדוק האם הימצאותה של פגיעה בתפקוד המיקרו-וסקולרי (MVD: microvascular dysfunction) בעור, וכן מידת הפגיעה באם ישנה, נקשרת עם סמנים של הפרעה דיאסטולית של החדר השמאלי (LVDD: left ventricular diastolic dysfunction) ועם הסיכון ל-HFpEF במבוגרים חולי סוכרת סוג 2, וכן האם מין החולה עשוי להשפיע על קשר זה.

לצורך כך, החוקרים אספו 154 משתתפים (50% נשים) מה-Hoorn Diabetes Care System Cohort, מחקר עוקבה פרוספקטיבי, והעריכו את ה- MVD בעור in vivo, אקו לב, ודגימות דם. ה-MVD הוערך באמצעות אנליזת laser speckle contrast בשילוב iontophoresis של אינסולין, אצטילכולין ונתרן ניטרופרוסיד (SNP: sodium nitroprusside). בנוסף, החוקרים ערכו אנליזת חתך על הקשר בין תגובות הזילוח (פרפוזיה) לבין הסמנים האקו-קרדיוגרפיים והקליניים של LVDD. ציון ה-H2FPEF הוערך באמצעות אנליזת רגרסיה ליניארית מרובת משתנים ומתוקננת למשתנים מתערבים. כמו כן, מינם של החולים הוערך כמשנה השפעה (effect modifier) אפשרי עם אנליזה מרובדת.

גילם הממוצע של המשתתפים עמד על 6 ± 67 שנים, וה-HbA1c הממוצע היה ± 1.3% 7.6. הנשים שהשתתפו במחקר התאפיינו עם שיעור גבוה יותר של השמנת יתר (54.5% לעומת 35.1%), ורמות גבוהות יותר של NT-proBNP בפלזמה (80, טווח בין-רבעוני 34-165 לעומת 46, 27-117 פיקוגרם/מיליליטר) ו-E/E' (13.3 ± 4.3 לעומת 11.4 ± 3.0) לעומת גברים. מתוך כלל המשתתפים, 11 נשים ושלושה גברים אובחנו עם HFpEF והראו תגובת זילוח נמוכה יותר לאינסולין מאשר החולים ללא HFpEF. בנוסף, נמצא כי תגובת זילוח נמוכה יותר לאינסולין ולאצטילכולין נקשרה עם סיכון גבוה יותר ל-HFpEF בנשים, אך לא בגברים (ירידה של 10% בתגובת הזילוח נקשרה עם 5.8%- [רווח בר-סמך של 95% 2.3;9.4;] ועלייה של 5.9% [1.7;10.1%] בציון ה-H2FPEF, בהתאמה).

עוד עולה מתוצאות החוקרים כי תגובת זילוח קטנה יותר ל-SNP נקשרה עם לחץ סיסטולי עורקי ריאתי גבוה יותר בגברים, בעוד שתגובת זילוח קטנה יותר לאצטילכולין נקשרה עם מדד מסת LV גבוה יותר בנשים, ועם LV longitudinal strain גרוע יותר באוכלוסייה הכללית. עוד מצוין כי לא נמצא קשר מובהק בין תגובות הזילוח לבין סמני LVDD קונבנציונליים.

לסיכום, ממצאי החוקרים מדגימים כי תגובות מיקרו-וסקולריות לקויות לאינסולין ואצטילכולין בעור נקשרות עם סיכון גבוה יותר ל-HFpEF בקרב נשים חולות סוכרת סוג 2. עוד מציינים החוקרים כי מדידות in vivo של ה-MVD הסיסטמי עשויות לייצג סמנים חדשים המעידים על הסיכון ל-HFpEF, דבר הפותח אפיקים חדשים למניעה של HFpEF בחולי סוכרת סוג 2.

מקור:

Canto, E.D., van Deursen, L., Hoek, A.G. et al. Microvascular endothelial dysfunction in skin is associated with higher risk of heart failure with preserved ejection fraction in women with type 2 diabetes: the Hoorn Diabetes Care System Cohort. Cardiovasc Diabetol 22, 234 (2023). https://doi.org/10.1186/s12933-023-01935-z

נושאים קשורים:  מחקרים,  סוכרת סוג 2,  אי ספיקת לב,  מקטע פליטה שמור,  אנדותל
תגובות