דלקת מפרקים שגרונית (RA) היא מחלה אוטואימונית כרונית הנקשרת עם שכיחות מוגברת של תסמונת מטבולית (MetS). במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Nutrients' מטרת החוקרים הייתה לקבוע האם קיים קשר בין MetS לבין פרמטרים של פעילות ה-RA, כמו גם בין פרמטרים מטבוליים לבין מדדי פעילות ה-RA.
עוד בעניין דומה
לצורך כך, החוקרים אספו 65 חולים המאובחנים עם RA, וערכו אנליזה השוואתית בין חולי RA עם MetSי(RAי(MetS(+)) וללא MetSי(RA (MetS (−)). אבחנת ה-MetS נערכה על סמך קריטריוני ה-2009 IDF/AHA/NHLBI, ופעילות ה-RA הוערכה באמצעות פרמטרים קליניים, מעבדתיים, וסונוגרפיים (US).
מתוצאות החוקרים עולה כי בהשוואה לחולי RA MetS (−)חולי RA MetS (+) התאפיינו עם פעילות מחלה גבוהה יותר לפי ה-Disease Activity Score (DAS28), Simplified Disease Activity Index (SDAI), ו-Clinical Disease Activity Indexי(CDAI).
כמו כן, נמצא כי חולי ה-RA MetS (+) הראו ספירה גבוהה יותר באופן מובהק של מפרקים נפוחים ורגישים, וכן עם עלייה בקצב השקיעה, ב- C-reactive protein ובפרמטרים הסונוגרפיים (grey-scaleי(GSUS), power Dopplerי(PDUS)). זאת ועוד, החוקרים מצאו מתאמים מובהקים בין הפרמטרים המטבוליים (היקף המותניים, ריכוזי כולסטרול וגלוקוז) לבין מדדי פעילות ה-RA.
לסיכום, ממצאי החוקרים מדגימים כי בקרב חולי RA, המצאות של MetS נקשרה עם פעילות מחלה גבוהה יותר, וזאת בהתבסס על מספר פרמטרים קליניים, מעבדתיים וסונוגרפיים.
מקור: