במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת AIDS (London), החוקרים ביקשו להשוות תנגודת לאינסולין וסמנים דלקתיים בקרב נערים נשאי HIV שנרכש סביב הלידה שמקבלים טיפול אנטי-רטרו-ויראלי אל מול נערים שאינם נשאי HIV בגילאי 10-18.
עוד בעניין דומה
המחקר בוצע במתכונת פרוספקטיבית בקמפלה (Kampala), אוגנדה, תוך התמקדות בהערכת שינויים בתנגודת לאינסולין (נמדדת על ידי HOMA-IR) וסמני דלקת לאורך תקופה של 96 שבועות. בוצע שימוש המודלים של משוואות אומדן כלליות בכדי לבחון קשרים בין תנגודת לאינסולין, גורמים דמוגרפיים וסמנים דלקתיים.
החוקרים גייסו 197 משתתפים, מתוכם 101 נערים נשאי HIV שנרכש סביב הלידה ו-96 נבדקים שליליים ל-HIV. 168 משתתפים (89 נשאים ו-79 שאינם נשאים) נבדקו לאורך תקופה של 96 שבועות. מאפייני הבסיס כללו גיל חציוני של 13 שנים, 53.5% נשים וספירת תאי CD4 חציונית של 988 תאים/מ"ל.
מתוצאות המחקר עולה כי בתחילה הקבוצה עם HIV נרכש סביב הלידה הראתה רמות גבוהות באופן מובהק של תנגודת לאינסולין בהשוואה לקבוצת הביקורת (P value = 0.03). עם זאת, ככל שהמחקר התקדם לאורך 96 השבועות, הפער ברמות העמידות לאינסולין בין שתי הקבוצות פחת, ללא הבדל מובהק בסוף תקופת המחקר (P value = 0.15). מעבר לכך, לא נמצא קשר בין התנגודת לאינסולין לבין מדדי דלקת או טיפול אנטי-רטרו-ויראלי ספציפי. בניתוח המתמשך, הן הגיל והן שלב ההתפתחותי (נמדדים ע"י Tanner scale) הראו באופן עקבי קשר עם תנגודת מוגברת לאינסולין, גם לאחר שלקחו בחשבון אם למשתתפים יש HIV או לא.
החוקרים סיכמו כי בעוד שבני נוער נשאי HIV שנרכש סביב PHIV באוגנדה מראים בתחילה רגישות לאינסולין מופחתת בהשוואה לבני גילם שאינם נשאים, הבדל הזה אינו נמשך עד גיל ההתבגרות. יתר על כן, המחקר הצביע על כך שלא כל טיפול אנטי-רטרו-ויראלי או הפעלה חיסונית בעל השפעה ניכרת על הומאוסטזיס של גלוקוז בדמוגרפיה זו.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
