רופאיה של אישה שסבלה מתסמונת פלאמר-וינסון (Plummer–Vinson Syndrome) דיווחו על הטיפול בה בדיווח שפורסם לאחרונה בכתב העת New England Journal of Medicine.
עוד בעניין דומה
תסמונת פלאמר-וינסון שכיחה בגיל הביניים ובנשים. התסמונת מאופיינת באנמיה כרונית ובמחיצה בוושט. האטיולוגיה המקובלת היא חוסר ברזל בדיאטה. לא לכל החולים יש אנמיה, ובמקצתם אין מחיצה של ממש. באחרים המחיצה היא מולדת. המקום השכיח יותר למציאת מחיצה מולדת הוא דווקא החלק התחתון של הוושט.
במאמר כתבו רופאיה של המטופלת (39) מהמרפאה האוניברסיטאית סנט-לוק, בבריסל, בלגיה, כי האישה הגיעה למחלקה הפנימית עם היסטוריה של ארבע שנים של עייפות והחמרה הדרגתית של דיספאגיה למוצקים. היא הקפידה על תזונה צמחונית ולא דיווחה על דימום במערכת העיכול או על יתר וסת (menorrhagia).
בבדיקה גופנית נמצאו חיוורון הלחמית וקוילוניכיה (koilonychia) ובדיקת מעבדה העלתה הימצאות אנמיה חמורה בשל מחסור בברזל.
אנדוסקופיה עליונה מצאה לפחות שתי היצרויות של הוושט הצווארי (תמונה A, חץ וראש חץ); אנדוסקופ לא הצליח לעבור דרך ההיצרות הממוקמת קרוב יותר לגולגולת.
בבדיקה שנערכה לאחר מכן בבריום, זוהו שתי מחיצות ושטיות (Esophagial web), ממברנות אסימטריות הבולטות לתוך לומן הוושט (תמונה B, חץ וראש חץ), כגורם להיצרות. הרופאים אבחנו תסמונת פלאמר-וינסון והחלו טיפול בתוספי ברזל תוך ורידי.
חודש לאחר האנדוסקופיה הראשונית בוצעה אנדוסקופיה חוזרת עם הרחבת בלון של ההיצרות. לא זוהה מקור לדימום, וביופסיות רקמות להערכת זיהום בהליקובקטר פילורי ומחלת צליאק היו שליליות.
כמו כן, נערכה בדיקת קולונוסקופיה לאיתור מקורות לדימום שנמצאה שלילית. לא בוצעה אנדוסקופיה בקפסולת וידיאו של המעי הדק בשל עלותה. לאחר שלושה חודשים של טיפול בברזל, הדיספגיה והאנמיה של המטופלת נעלמו.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
