פגיעה קוגניטיבית חמורה (ציון MoCA - מתחת ל-19) נמצאה בכמעט 20% ממטופלים קשישים עם סוכרת שלא היתה להם אבחנה מוקדמת של ליקוי קוגניטיבי או דמנציה. כך עולה ממחקר עוקבה מבוסס אוכלוסיה בנושא מאפיינים קליניים ושימוש רפואי הקשורים לליקוי קוגניטיבי לא מאובחן בחולים קשישים עם סוכרת במסגרת טיפול ראשוני, שנערך על ידי קבוצת חוקרים מקופת החולים לאומית ופורסם לאחרונה בכתב העת BMJ.
עוד בעניין דומה
החוקרים מצאו כי ערכי הסוכר של חולי סוכרת שסובלים מהפרעה קוגניטיבית גבוהים יותר, איזון הסוכרת פחות טוב וגם איזון המחלות הנלוות כגון היפרליפידמיה היה פחות טוב. גם שיעורי הסיבוכים האחרים מסוכרת, כגון כיבים או צורך בכריתה של הרגל היו גבוהים יותר. החוקרים ביקשו לבדוק את הקשר בין התפתחות דמנציה לאיזון רמות הסוכר ובדקו את שכיחות הליקויים הקוגניטיביים והשפעתם על מהלך מחלת הסוכרת.
במסגרת המחקר נערכו מבחנים קוגניטיביים (מבחן MoCA) ל-350 מטופלים ונבדקו הבדלים בין חולי סוכרת עם מצב קוגניטיבי תקין לכאלה שנמצאה אצלם הפרעה קוגניטיבית. 37% מהנבדקים היו עם מצב קוגניטיבי תקין, 43% מהנבדקים היו עם ירידה קוגניטיבית ו-20% מהנבדקים אובחנו עם ירידה קוגניטיבית חמורה. המטופלים לא היו מודעים לפגיעה ולא אובחנו קודם לכן.
לחולים עם ליקוי קוגניטיבי חמור היו יותר סיבוכים הקשורים לסוכרת ושליטה גרועה יותר על הגליקמיה והשומנים. הם היו בעלי סבירות גבוהה יותר להשתמש באינסולין ובסולפונילאוריאה, ובכך להיות חשופים יותר להיפוגליקמיה ופחות להשתמש במעכבי SGLT-2 ובאגוניסטים של GLP-1.
עוד נמצא כי מטופלים לא מאוזנים ביקרו פחות אצל רופא המשפחה וכי הביקורים שלהם היו קצרים יותר. שיעורי הביקורים במיון והאשפוזים היו גבוהים וממושכים יותר.
בנוסף, המחקר מראה קשר בין איכות הטיפול למצב הקוגניטיבי. מטופלים עם פגיעה קוגניטיבית קיבלו פחות תרופות מתקדמות לסוכרת למרות שהתרופות החדשות יעילות יותר ויש להן השפעה מגנה על הלב והכליות וחלקן אף מסייעות בהפחתת משקל.
המחקר מדגיש את השכיחות הגבוהה מאוד של ליקוי קוגניטיבי לא מאובחן בחולים קשישים עם סוכרת ואת החשיבות של זיהוי ליקוי קוגניטיבי כגורם סיכון לטיפול לקוי.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
