מחקרים

השפעת מעכבי SGLT2 על אנמיה בחולי סוכרת מסוג 2 ומחלת כליות כרונית

במחקר נמצא כי מעכבי SGLT2 היו קשורים לירידה בסיכון לאנמיה, ובמיוחד לירידה בסיכון לאירועי אנמיה, בקרב חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כליות כרונית

17.07.2024, 11:43

מעכבי קו-טרנספורטר של נתרן וגלוקוז מסוג SGLT2י(sodium glucose cotransporter-2) קשורים בסיכון נמוך יותר לאנמיה, בהתבסס על ממצאים מניתוחי פוסט-הוק של המחקרים CREDENCE ו-DAPA-CKD. עם זאת, היעילות של מעכבי SGLT2 באוכלוסייה רחבה יותר של מטופלים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כליות כרונית, יחד עם השוואות רלוונטיות לפרקטיקה הקלינית הנוכחית, נותרה לא ידועה.

במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת JAMA network open, ביקשו חוקרים להעריך ולהשוות את השכיחות של אנמיה בין מעכבי SGLT2 לבין אגוניסטים לקולטנים ל-1־GLPי(Glucagon-like peptide-1) בקרב חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כליות כרונית בשלבים 1 עד 3.

מחקר עוקבה רטרוספקטיבי זה השתמש בשיטת חיקוי של ניסויי היעד (target trial emulation), תוך הרחבת המסגרת של הניסויים CREDENCE ו-DAPA-CKD. המחקר נערך בקרב מבוגרים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כליות כרונית, שהתחילו טיפול עם מעכבי SGLT2 או עם אגוניסטים לקולטנים ל-1־GLP בין ה-1 בינואר 2016 עד ל-31 בדצמבר 2021, עם מעקב עד ה-31 בדצמבר 2022. המחקר נערך בקרן הרפואית של צ'אנג צ'ונג, מערכת בתי החולים הרב-מוסדית הגדולה ביותר בטאיוואן.

התוצא העיקרי שנבדק כלל שילוב של תוצאי אנמיה: התרחשות אירועי אנמיה (רמת המוגלובין נמוכה מ-12-13 גרם לדציליטר או קודי אבחון מהסיווג סטטיסטי בינלאומי של מחלות, עדכון עשירי, שינוי קליני) או התחלת טיפול באנמיה. שינויים בפרמטרים המטולוגיים, כולל רמת המוגלובין, רמת המטוקריט וספירת תאי דם אדומים, הוערכו במהלך תקופת המעקב למשך 3 שנים.

המחקר כלל 13,799 חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כליות כרונית, שהחלו טיפול עם מעכבי SGLT2 (12,331 חולים; גיל ממוצע 62.4 [סטיית תקן 12.3] שנים; 7,548 [61.2%] גברים) או אגוניסטים לקולטנים ל-1־GLP (1,468 חולים; גיל ממוצע 61.5 [סטיית תקן 13.3] שנים; 900 [61.3%] גברים). תוצאות המחקר הדגימו כי לאחר תקופת מעקב חציונית של 2.5 שנים, לחולים שקיבלו מעכבי SGLT2 הייתה שכיחות נמוכה יותר של תוצאי אנמיה משולבים (יחס סיכונים 0.81; רווח בר-סמך 95%: 0.73-0.90) בהשוואה לאלו שטופלו עם אגוניסטים לקולטנים ל-1־GLP. כמו כן, מעכבי SGLT2 היו קשורים לשכיחות נמוכה יותר של אירועי אנמיה (יחס סיכונים 0.79; רווח בר-סמך 95%: 0.71-0.87). בנוסף, שינויים בפרמטרים המטולוגיים עבור מעכבי SGLT2 ואגוניסטים לקולטנים ל-1־GLP במהלך תקופת המעקב של 3 שנים תמכו בניתוחים העיקריים.

החוקרים מסכמים כי במחקר עוקבה רב-מוסדי זה, מעכבי SGLT2 היו קשורים לירידה בסיכון לתוצאי אנמיה משולבים, במיוחד אירועי אנמיה. מעכבי SGLT2 עשויים להיחשב כטיפול משלים להפחתת שכיחות האנמיה בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כליות כרונית.

מקור:

Hu JShao STsai DHChuang ATLiu KLai EC. Use of SGLT2 Inhibitors vs GLP-1 RAs and Anemia in Patients With Diabetes and CKD. JAMA Netw Open. 2024;7(3):e240946. doi:10.1001/jamanetworkopen.2024.0946

נושאים קשורים:  מחקרים,  מעכבי SGLT2,  אגוניסט לקולטן GLP-1,  סוכרת סוג 2,  מחלת כליות כרונית,  אנמיה
תגובות