מחקרים

השפעת אגוניסטים של GLP-1 ומעכבי SGLT-2 על רטינופתיה סוכרתית

מטרת החוקרים הייתה לבחון את ההשפעות של אגוניסטים לקולטן GLP-1 בהשוואה למעכבי SGLT-2 על רטינופתיה סוכרתית

רטינופתיה סוכרתית, עיניים (צילום: אילוסטרציה)

לאחרונה, פורסמו בכתב העת The American Journal of Ophthalmology, ממצאיו של מחקר בו חוקרים ביקשו להעריך את ההשפעות של אגוניסטים לקולטן GLP-1 בהשוואה למעכבי SGLT-2 על רטינופתיה סוכרתית.

המחקר בוצע במתכונת של מחקר עוקבה, קליני ורטרוספקטיבי באמצעות TriNetX, רשת רשומות בריאות אלקטרוניות מאוחדות הכוללת מספר ארגוני בריאות.

במחקר הוכללו חולים עם סיווג בינלאומי של מחלות (International Classification of Diseases - ICD) של רטינופתיה סוכרתית לא פרוליפרטיבית (non-proliferative diabetic retinopathy - PDR) שקיבלו טיפול מונותרפי, למעט אינסולין, עם אגוניסטים ל-GLP-1 או מעכבי SGLT-2. חולים עם היסטוריה של PDR לפני תחילת הטיפול לא הוכללו. קצב ההתקדמות ל-PDR וקצב ההתפתחות של בצקת מקולרית סוכרתית (diabetic macular edema DME) הושוו בין מטופלים עם אגוניסטים ל-GLP-1 בהשוואה למטופלים עם מעכבי SGLT-2. הקבוצות היו תואמות ציון נטייה לגיל, מגדר, מוצא אתני, סוג סוכרת וחומרת PDR. התוצאים העיקריים כללו שיעור וסיכון יחסי (relative risk - RR) של התקדמות ל-PDR וסיכון ל-DME בקבוצת האגוניסטים של GLP-1 לעומת קבוצת מעכבי SGLT-2.

במחקר הוכללו סך של 6,481 חולים בקבוצת ה-GLP-1 ובקבוצת מעכבי SGLT-2 לאחר התאמת ציוני נטייה. לאחר פרק זמן של שנה ושלוש שנים מתחילת הטיפול, צוין שיעור גבוה יותר של התקדמות של PDR (RR: 1.26, רווח בר סמך 95% 1.04-1.51, P=.017 לאחר שנה; RR: 1.284, רווח בר סמך 95% 1.1-1.499, P= .002 לאחר 3 שנים) בקבוצת האגוניסטים של GLP-1 בהשוואה לקבוצת מעכבי SGLT-2. נמצא שיעור גבוה יותר של DME לאחר 3 חודשים (RR: 1.192, רווח בר סמך 95% 1.059-1.276, P=.002), 6 חודשים (RR: 1.22, רווח בר סמך 95% 1.13-1.32, P<.001), שנה אחת (RR: 1.24, רווח בר סמך 95% 1.15-1.33, P<.001) ולאחר 3 שנים (RR: 1.29, רווח בר סמך 95% 1.21-1.38, P<.001) בקבוצת האגוניסטים של GLP-1 בהשוואה לקבוצת מעכבי SGLT-2.

החוקרים הסיקו כי שיעור גבוה יותר של התקדמות של PDR וסיכון להופעה חדשה של DME נצפה בחולים שקיבלו מונותרפיה עם אגוניסטים ל-GLP-1 בהשוואה לאלו שטופלו עם מעכבי SGLT-2. הצוות הרפואי צריך להיות מודע להשפעות הפוטנציאליות הללו ולשקול את מצב הרטינופתיה הנוכחי בעת תחילת טיפול עם תרופות היפוגליקמיות חדשות יותר, כדי להבטיח שמטופלים אלו יהיו במעקב הולם לפיתוח סיבוכים פוטנציאליים שמאיימים על הראייה.

מקור:

Impact of GLP-1 Agonists and SGLT-2 Inhibitors on Diabetic Retinopathy Progression: An Aggregated Electronic Health Record Data Study. Wai, Karen M. et al. American Journal of Ophthalmology, Volume 265, 39 - 47

נושאים קשורים:  מחקרים,  רטינופתיה סוכרתית,  אגוניסט לקולטן GLP-1,  מעכבי SGLT2
תגובות