במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Sleep Medicine, החוקרים ביקשו לחקור האם טיפול בשינה על ידי טיפול קוגניטיבי התנהגותי מקוון עבור נדודי שינה (CBT-I) יכול לשפר את השליטה הגליקמית והמטבולית, מצב הרוח, איכות החיים (QoL) ותסמיני נדודי שינה באנשים עם סוכרת סוג 2.
עוד בעניין דומה
מבוגרים עם סוכרת סוג 2 ותסמיני נדודי שינה חולקו אקראית לקבוצת CBT-I או לקבוצת ביקורת של טיפול רגיל. התוצא העיקרי של המחקר היה הערכת רמות ה-HbA1c בתחילת המחקר ולאחר שלושה ושישה חודשים. תוצאות המשניות כללו שליטה גליקמית, תוצאות מטבוליות, שינה, מצב רוח ו-QoL. החוקרים השתמשו במודלים מעורבים כדי לקבוע הבדלים בתוצאות בתוך האדם ובין אנשים, ובניתוח תיווך עבור גורמי אורח חיים.
החוקרים חילקו באקראי 29 משתתפים ל-CBT-I ו-28 לטיפול הרגיל. תוצאות המחקר הדגימו כי אין הבדלים משמעותיים בשליטה גליקמית, תוצאות מטבוליות, כעס, מצוקה או איכות חיים, אך כן היתה ירידה משמעותית יותר בנדודי שינה (1.37- (2.65: 0.09)), תסמיני דיכאון (0.92- -1.77: 0.06)) ועלייה ב-BMI (0.29 ק״ג/מ״ר (0.00:0.57)) בקבוצת ה-CBT-I בהשוואה לקבוצת הביקורת. רק מחצית ממשתתפי ההתערבות השלימו את ה-CBT-I. ניתוח לפי פרוטוקול הדגים ירידה לא מובהקת סטטיסטית ברמות ה-HbA1c (2.10- ממול/ליטר (-4.83:0.63)) ובגלוקוז (0.39- ממול/ליטר (-1.19:0.42)), תוצאות מטבוליות ועלייה ב-QoL. מעבר לכך, קבוצת ההתערבות הדגימה ירידה משמעותית בנדודי שינה (2.22- (-3.65: 0.78)) ותסמיני דיכאון (1.18- (-2.17: 0.19)) בהשוואה לקבוצת הביקורת. גורמי אורח חיים תיווכו חלקית את השפעת ההתערבות.
לסיכום, CBT-I עשוי לשפר את תסמיני נדודי השינה ואת מצב הרוח, ואולי משפר את השליטה הגליקמית, אם כי לא משמעותית, באנשים עם סוכרת סוג 2 ותסמיני נדודי שינה, בהשוואה לטיפול הרגיל.
מקור: