במחקר רטרוספקטיבי, החוקרים בחנו פרולקטינומות, תת-הסוג הנפוץ ביותר של אדנומה של ההיפופיזה, הנדיר במיוחד בילדים ובמתבגרים. הם שאפו למלא את הפער בהבנה סביב ההתייצגות הקלינית ותוצאי הטיפול באוכלוסייה ספציפית זו.
עוד בעניין דומה
המחקר בוצע בבית החולים Peking Union Medical College. החוקרים איתרו 170 חולים שאובחנו עם פרולקטינומות עד גיל 20, בין 2012 ל-2021. מתוך חולים אלו, 115 היו נשים ו-55 גברים, עם גיל חציוני באבחון של 16.6 שנים. הקבוצה כללה 23 בנות שטרם קיבלו מחזור חודשי ו-18 בנים לפני גיל ההתבגרות, המהווים 20.0% ו-33.3% מהקבוצות בהתאמה.
מתוצאות המחקר עולה כי 61.2% מהגידולים היו מאקרואדנומות, כאשר 4.6% סווגו כאדנומות ענקיות. הקוטר המקסימלי החציוני של הגידולים היה 15.0 מ"מ, ורמת הפרולקטין הבסיסית החציונית הייתה 211.0 ננוגרם/מ"ל. בנות ללא מחזור החודשי ובנים הופיעו בדרך כלל עם גידולים גדולים יותר ורמות פרולקטין גבוהות יותר. תסמינים מרכזיים כללו הפרעות במחזור החודשי בקרב 86.7% מהבנות ותסמינים שונים אצל בנים, כגון כאבי ראש (42.6%), שיעור גדילה מופחת (25.9%) ועיכוב בהתבגרות (18.2%). טיפול באגוניסטים לדופמין ניתן ל-133 חולים, עם שיעור עמידות של 22.5% שהיה קשור באופן מובהק לקטרים גדולים יותר של גידולים (P = 0.035). ניתוח בוצע ב-76 חולים, והשיג שיעור הפוגה לטווח ארוך של 32.9% בסך הכל. שיעור הפוגה זה הושפע באופן מובהק מהאם הגידול פלש לסינוס הקברנוזי (P = 0.025), עם שיעור הפוגה גבוה יותר של 59.4% בגידולים לא פולשניים בהשוואה ל-5.0% בלבד בגידולים פולשניים.
החוקרים סיכמו כי פרולקטינומות בילדים מתבטאות בצורה חמורה יותר אצל בנים ובחולים שאובחנו בשלבי התבגרות מוקדמים יותר. לאור יעילותן של התרופות בנרמול רמות הפרולקטין, אגוניסטים של דופמין מומלצים כקו ראשון לטיפול בילדים ובני נוער עם פרולקטינומות. ניתוח, לעומת זאת, נותר אופציה מעשית לטיפול בגידולים לא פולשניים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
