סמגלוטייד (Semaglutide) פומית היא אגוניסט לקולטן של GLP-1 (glucagon-like peptide 1), המאושרת לשיפור האיזון הגליקמי במבוגרים עם סוכרת מסוג 2. תוכנית המחקרים הקליניים PIONEER REAL בחנה התוצאים הקליניים ואת התוצאים המדווחים על ידי המטופלים של סמגלוטייד פומית בפרקטיקה קלינית שגרתית ב-13 מדינות. אנליזה זו, שממצאיה פורסמו לאחרונה בכתב העת Diabetes Therapy, מאגדת נתונים מקנדה, דנמרק, איטליה, הולנד, שוודיה, שוויץ ובריטניה, תוך התמקדות בשביעות רצון מהטיפול, שינויים בהמוגלובין מסוכרר (HbA1C, Hemoglobin - A1C) ומשקל הגוף בתוך תת-קבוצות רלוונטיות.
אנליזה מאוחדת זו כללה שבעה מחקרים קליניים ספציפיים למדינה, לא התערבותיים, רב-מרכזיים, פאזה 4, פרוספקטיביים וחד-זרועיים, המעריכים טיפול עם סמגלוטייד פומית במבוגרים עם סוכרת מסוג 2. התוצא העיקרי שנבדק היה השינוי ב-HbA1C מתחילת המחקר עד לסופו. בנוסף, תוצאים משניים כללו שינויים במשקל הגוף ושביעות רצון מהטיפול. האנליזה ריבדה את התוצאות לפי גיל, משך מחלת הסוכרת, מינון סמגלוטייד פומית בסוף המחקר, HbA1C בסיסי, משקל הגוף ואינדקס מסת הגוף (BMI, body mass index).
בסך הכל, 1,615 משתתפים החלו טיפול עם סמגלוטייד פומית. בסוף המחקר, 1,222 (76%) משתתפים נותרו בטיפול מתוך 1,483 (92%) שהשלימו את המחקר. התוצאות הדגימו כי בשבוע 38, ה-HbA1C ירד ב-1.0% (רווח בר-סמך 95%: (-1.08)-(-0.97); P < 0.0001), ומשקל הגוף ירד בכ-5.0% (רווח בר-סמך 95%: (-5.37)-(-4.72); P < 0.0001). כמו כן, ירידה גדולה יותר ב- HbA1Cובמשקל הגוף נצפתה בקרב משתתפים עם משך מחלה קצר יותר של סוכרת מסוג 2. בנוסף, HbA1C בסיסי גבוה יותר היה קשור לירידה בולטת יותר ב-HbA1C. לא נמצאו אינטראקציות מובהקות בין תוצאים קליניים לגיל או למסגרת הרופא.
החוקרים מסכמים כי טיפול פומי עם סמגלוטייד מוביל לשיפור האיזון הגליקמי ולהפחתה במשקל הגוף בקרב קבוצות גיל שונות ומשך מחלה שונה של סוכרת מסוג 2. יתרונות אלו מתקיימים ללא תלות במסגרת הטיפול, בין אם מדובר ברפואה ראשונית או ברפואת מומחים, ומלווים בשיפור בשביעות הרצון מהטיפול.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
