במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Diabetes, obesity & metabolism, החוקרים שאפו להשוות את היעילות של סמגלוטייד ושל ניתוחים מטבוליים ובריאטריים בהשגת שיפורים משמעותיים במשקל ובתוצאות גליקמיות לאורך שנתיים.
המחקר בוצע על ידי זיהוי חולים שטופלו בסמגלוטייד במשך שנתיים לפחות או בניתוחים מטבוליים ובריאטריים בשוודיה בין 2018 ל-2020, תוך שימוש בנתונים ממרשם ניתוחי ההשמנה הסקנדינבי ומרישום הסוכרת הלאומי. סך הכל אותרו 606 מטופלים בקבוצה הכירורגית והותאמו ל-997 מטופלים שטופלו בסמגלוטייד ביחס של 1:1-2 באמצעות התאמת ציון נטייה עם מודל ליניארי כללי. ההתאמה הסבירה משתנים הכוללים גיל, מין, רמות המוגלובין מסוכרר לפני הטיפול, משך סוכרת מסוג 2, שימוש באינסולין, נוכחות של מחלות נלוות והיסטוריה של סרטן. עם זאת, נותר חוסר איזון בקצב הסינון הגלומרולרי ובאינדקס מסת הגוף שהותאמו בניתוחים מאוחרים יותר. התוצאים העיקריים שהוערכו היו ירידה במשקל ושליטה גליקמית.
מתוצאות המחקר עולה כי נמצאו שיפורים משמעותיים בשתי הקבוצות. בשנתיים לאחר ההתערבות, ממוצע ההמוגלובין המסוכרר (HbA1c) היה 11.8 ± 42.3 בקבוצת הניתוחים ו-12.48 ± 50.7 בקבוצת הסמגלוטייד (p < 0.001). רזולוציה מלאה של סוכרת ללא טיפולים נוספים הושגה ב-63.0% (382 חולים) בקבוצת הניתוחים בהשוואה ל-13.9% (139 חולים) בקבוצת הסמגלוטייד (p<0.001). הירידה הממוצעת במשקל הייתה 8.83% ± 26.4% עבור החולים בקבוצת הניתוחים בהשוואה ל-7.87% ± 5.2% עבור אלו שקיבלו סמגלוטייד (p < 0.001).
החוקרים סיכמו כי בעוד שגם סמגלוטייד וגם ניתוחים מטבוליים בריאטריים שיפרו משקל ושליטה גליקמית, הניתוחים הביאו לירידה משמעותית יותר במשקל ולתוצאות גליקמיות טובות יותר לאחר שנתיים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
