במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Advances in therapy, החוקרים שאפו להעריך שינויים בשליטה הגליקמית ובמשקל, כמו גם בטיחות, בחולים שעוברים לסמגלוטייד חד שבועי בפרקטיקה קלינית שגרתית.
המחקר בוצע באמצעות נתונים מתוכנית SUREי(SemaglUtide Real-world Evidence) שכללה תשעה מחקרים תצפיתיים שנערכו במסגרות של פרקטיקה קלינית. סך של 3,505 חולים השתתפו בתוכנית SURE, מתוכם 651 חולים עברו לסמגלוטייד חד שבועי מטיפול באגוניסט אחר לרצפטור GLP-1. שינויים בהמוגלובין מסוכרר (HbA1c), במשקל הגוף ובאינדקס מסת הגוף (BMI) נותחו באמצעות random coefficient-adjusted mixed model במטופלים עם ערך המוגלובין מסוכרר שתועד ב-12 השבועות שקדמו למעבר לסמגלוטייד חד-שבועי. סטטיסטיקה תיאורית שימשה להערכת ההמוגלובין המסוכרר, השגת יעד משקל גוף ונתוני בטיחות.
מתוצאות המחקר עולה כי מטופלים שטופלו בעבר באגוניסט לרצפטור GLP-1 שעברו לסמגלוטייד חד שבועי השיגו ירידה מובהקת בהמוגלובין המסוכרר ב-0.67 נקודות אחוז (רווח בר סמך 95%, -0.74 עד 0.60-, p < 0.0001) והפחתה במשקל גוף של 3.69 ק"ג (רווח בר סמך 95%, -3.98 עד 3.41-, p < 0.0001) מעל 30 שבועות. ירידה במשקל של ≥5% הושגה על ידי 27.6% מהמטופלים, ו-33.3% מהמטופלים עם המוגלובין מסוכרר ≥7% מתחילת המחקר הגיעו לרמה של <7% בסוף המחקר. לא זוהו חששות בטיחות חדשים.
החוקרים סיכמו כי מעבר לסמגלוטייד חד שבועי עשוי לספק יתרונות גליקמיים ויתרונות של ירידה במשקל עבור חולים שאינם מגיבים כראוי לאגוניסטים אחרים של רצפטור GLP-1, עם הנוחות הנוספת של לוח הזמנים ומינון חד-שבועי.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
