במחקר שפורסם בכתב העת Diabetes Care ביקשו החוקרים לבחון את הסיכון לחמצת קטוטית סוכרתית (DKA) ולתמותה מכל הסיבות, בקרב מתבגרים וצעירים הסובלים מסוכרת מסוג 1 עם או בלי הפרעת אכילה נלווית.
עוד בעניין דומה
לצורך כך השתמשו החוקרים בנתונים ממערכת הבריאות באונטריו, קנדה, שמכסים את כלל האוכלוסייה באזור, ובדרך זו זיהו את כל האנשים הסובלים מסוכרת מסוג 1 בגילאי 10-39 שנים החל מינואר 2014. החוקרים ביצעו התאמה על פי גיל ומין בין נבדקים ללא הפרעת אכילה ששימשו כקבוצת ביקורת ובין מטופלים עם היסטוריה של הפרעות אכילה, ביחס של 10: 1. כל הנבדקים היו במעקב אחר אשפוזים ופניות למיון עקב DKA, וכן מעקב אחר תמותה מכל סיבה, במשך 6 שנים.
החוקרים עקבו אחר 168 מטופלים עם הפרעות אכילה ו-1,680 נבדקים ללא הפרעות אכילה. בקרב מתבגרים וצעירים הסובלים מסוכרת מסוג 1, ל-168 (0.8%) הייתה היסטוריה של הפרעות אכילה. השכיחות הגסה של DKA הייתה 112.5 ל-1,000 שנות מטופל בקרב מטופלים עם הפרעות אכילה, לעומת 30.8 ל-1,000 בקרב מטופלים ללא הפרעות אכילה.
לאחר תקנון להבדלים בסיסיים, יחס הסיכונים (subdistribution hazard ratio) שהתקבל מהשוואה בין מטופלים עם ובלי הפרעות אכילה היה 3.30 (רווח בר-סמך 95%: 2.58–4.23 ; P <0.0001). התמותה מכל הסיבות הייתה 16.0 ל-1,000 שנות אדם בקרב מטופלים עם הפרעות אכילה, לעומת 2.5 בקרב מטופלים ללא הפרעה. יחס הסיכונים המתוקנן היה 5.80 (3.04-11.08 ; P <0.0001).
לסיכום, מתבגרים וצעירים הסובלים מסוכרת מסוג 1 המלווה בהפרעות אכילה נמצאים בסיכון גבוה פי יותר מ-3 ל-DKA, ובסיכון גבוה פי 6 לתמותה בהשוואה לבני גילם שלא סובלים מהפרעות אכילה.
מקור:
Gibbings, NK et al. Diabetes Care. 2021 Aug;44(8):1783-1787. doi: 10.2337/dc21-0517