בכתב העת British Journal of Ophthalmology פורסם מחקר שנועד לבחון את התוקף של מודל לחיזוי רטינופתיה סוכרתית (Aspelund’s model) כבדיקת סקר מותאמת אישית למטופלים הסובלים מסוכרת מסוג 1. לצורך כך עשו החוקרים שימוש בנתונים רפואיים רטרוספקטיביים של מטופלים עם סוכרת מסוג 1 שטופלו בבית חולים אקדמי.
עוד בעניין דומה
רטינופתיה מסכנת ראייה (STR) הוגדרה על פי ממצאים של רטינופתיה סוכרתית חמורה, פרופליפרטיבית או לא-פרופליפרטיבית, וכן ממצא של בצקת מקולרית.
הנוכחות והדרגה של הרטינופתיה, זמן הופעת הסוכרת, לחץ הדם סיסטולי ורמות ההמוגלובין המסוכרר (HbA1c) שימשו לצורך הערכת סיכון פרטנית, ומרווח מותאם אישית בין סקירות.
בקרב מטופלים עם STR, יכולת החיזוי של המודל הוערכה באמצעות שיטות של כיול והבחנה. מתוך 268 מטופלים שנכללו במחקר, בקרב 24 (9.0%) התפתחה רטינופתיה סוכרתית מסכנת-ראיה, במשך זמן מעקב ממוצע של 4.6 שנים.
כל מקרי ה-STR אירעו לאחר תאריך הסקירה המחושב. המרווח הממוצע בין סקירות שחושב באמצעות יישום של המודל, עמד על 30.5 חודשים. מרווח בסדר גודל כזה מהווה ירידה של 61% בתדירות הסקירות בהשוואה לבדיקת סקר שנתית, ו-21% בהשוואה לבדיקת סקר דו-שנתית.
יכולת ההבחנה (discriminatory ability) הייתה טובה (Harrell’s C-statistic = 0.82, רווח בר-סמך 95%: 0.74 - 0.90), ובבדיקת הכיול נמצא כי ישנה הערכת יתר של הסיכון בקרב אנשים שהיו בסיכון גבוה ל-STR.
לסיכום, מחקר תיקוף זה מראה כי תוכנית סינון המבוססת על מודל החיזוי המדובר הינה בטוחה ויעילה. השימוש בסקירות בתדירות מותאמת אישית יכול לשפר את היעילות של הטיפול בעיניהם של חולי סוכרת.
מקור: