שיפור שליטה גליקמית בחולי סוכרת סוג 2 כבר בשלבים מוקדמים מורידה תחלואה ארוכת טווח. בחולים עם שליטה גליקמית קשה יש לעתים צורך בטיפול משולב של גורמים אנטיהיפרגליקמים. מטפורמין מקובל כטיפול התחלתי אך אין קונצנזוס לגבי התרופה האידאלית שניתן לשלב עמו. מעכבי DPP4 הינם אופציה הגיונית בשל סיכון נמוך להיפוגליקמיה וסבילות טובה המאפיינים אותם.
עוד בעניין דומה
לינגליפטין הינו מעכב DPP4 המופרש שלא על ידי הכליות ולכן אין צורך להתאמת מינון באי ספיקת כליות, ליקוי בתפקוד כבדי וחשש מאינטרקציות בין-תרופתיות. מחקרים קודמים שבדקו טיפול בלינגליפטין מצאו שהוא נסבל היטב ויעיל במגוון משטרי טיפול ואוכלוסיות חולים, כולל בשילוב עם מטפורמין.
מטרת המחקר היתה להשוות טיפול יחידני בלינגליפטין אל מול טיפול התחלתי משולב בלינגליפטין ומטפורמין בחולי סוכרת סוג 2 נאיביים.
המחקר כלל גברים ונשים מעל גיל 18 שנים עם אבחנה חדשה (פחות משנה) של סוכרת סוג 2, ללא טיפול קודם ו-BMI מתחת 45 ק"ג/מטר רבוע. הוצאו מהמחקר מטופלים עם תחלואה קרדיווסקולרית קודמת ב-3 חודשים אחרונים, מחלה כבדית, מחלה כלייתית ונשים מניקות/הריוניות/בגיל פריון שלא משתמשות באמצעי מניעה.
נקודת הסיום העיקרית היתה שינוי ב-HbA1c לאחר 24 שבועות טיפול. כמו כן נבדק שיעור אירועי בטיחות.
נכללו בניתוח הסטטיסטי מטופלים שקיבלו לפחות מנה אחת של תרופת המחקר, ושנבדק אצלם לפחות פעם אחת HbA1c במהלך הטיפול בנוסף לבדיקה בפתיחת המחקר, אשר סיימו 24 שבועות טיפול ללא טיפול הצלה גליקמי ושנמדד אצלם HbA1c בתום הטיפול.
רמת HbA1c ממוצעת בפתיחה היתה 9.9 +/- 1.1 אחוז בקבוצת הלינגליפטין ו-9.8 +/- 1.2 אחוז בקבוצת הטיפול המשולב. בקבוצת הלינגליפטין נצפתה ירידה של 2 גרם אחוז ברמת HbA1c ואילו בקבוצת הטיפול המשולב נצפתה ירידה של 2.8 גרם אחוז.
מנתונים אלו עולה, כי טיפול התחלתי בשילוב לינגליפטין ומטפורמין הדגים עליונות לעומת טיפול יחידני בלינגליפטין עם הבדל ממוצע מותאם של -0.79% בשינוי ב-HbA1cי (95% רווח סמך של -1.13,-0.46 ; p<0.001).
שיעור מטופלים גבוה יותר משמעותית השיג ערכי HbA1c מתחת ל-07% תחת הטיפול המשולב (תרשים 4). לאחר 24 שבועות טיפול, שינוי מממוצע מותאם במשקל גוף היה -1.07 +/- 0.3 ק"ג בקבוצת הטיפול המשולב לעומת +0.24 +/- 0.32 ק"ג בקבוצת הטיפול היחידני - הפרש ממוצע מותאם של -1.31 ק"ג (95% רווח סמך של -2.18 - -0.44 , p=0.0033 ).
רמות סוכר בצום הורדו לרמתן הכמעט נמוכה ביותר לאחר כ-6 שבועות טיפול, כאשר גם כאן נצפה הבדל מובהק סטטיסטית לטובת הטיפול המשולב.
החוקרים סיכמו, כי לינגליפטין כטיפול יחידני או בשילוב עם מטפורמין הדגים יעילות באיזון גליקמי של חולי סוכרת 2 נאיביים. נצפתה ירידה משמעותית יותר באחוז HbA1c בקבוצת הטיפול המשולב. בטיפול המשולב מרבית המטופלים (כ-60%) השיגו רמת HbA1c מתחת ל-7% ולא נצפו כמעט ארועי היפוגליקמיה. רמת סוכר בצום הורדה משמעותית כעבור פחות מ-6 שבועות טיפול בטיפול יחידני ומשולב.
בשונה מהקווים המנחים הקיימים, הממליצים על התחלת טיפול באינסולין בחולי סוכרת סוג 2 עם היפרגליקמיה משמעותית, מחקר זה מדגים כי שילוב של לינגליפטין עם מטפורמין או אפילו לינגליפטין בלבד יכול לסייע לשיעור ניכר של מטופלים להגיע לאיזון גליקמי מוצלח.
מקור:
World Diabetes Congress, Melbourne, Australia, 2–6 December, 2013
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
