ידוע שחולים בסוכרת מסוג 2 נמצאים בסיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולרית (CVD). כמו כן, ידוע שהשמנה מרכזית קושרה באופן מובהק עם קשר סיכון זה. מטרת החוקרים במחקר זה הייתה להעריך האם יחס מותניים לגובה (WHtR) מסוגל לחזות סיכון בחולים אלה.
עוד בעניין דומה
WHtR הוערך כחוזה לסיכון ל-CVD ולתמותה בקרב 11,125 משתתפים עם סוכרת מסוג 2 במסגרת מחקרי ADVANCE ו-ADVANCE-ON והושווה עם אינדקס מסת הגוף (BMI), היקף מותניים ויחס מותניים לירך (WHR).
התוצאה העיקרית הוגדרה על ידי החוקרים כמרכיב של המוות כתוצאה מ-CVD, אוטם לבבי לא-קטלני או שבץ לא-קטלני. תוצאות משניות כללו אוטם לבבי, שבץ, מוות לבבי ומוות מכל סיבה. החוקרים עשו שימוש במודל Cox מותאמים לצורך השוואת הקשרים בין מדידות אנתרופומטריות והתוצאה העיקרית.
במסגרת המחקר, זמן המעקב החציוני עמד על 9 שנים. במהלכן נמצא קשר חיובי בין WHtR לבין הסיבוכים. כך נמצא שיחס הסיכונים (HR) לכל סטיית תקן של WHtR מוגבר עמד על 1.16 (1.22-1.11) עבור מטרת הסיום העיקרית של המחקר. מעניין לציין שקשר זה נמצא מובהק ללא קשר למין או לאזור, אך במידה חזקה יותר בגיל 66 או מבוגר ממנו.
החוקרים מציינים ששלושת המדידות האנתרופומטריות האחרות הראו קשרים דומים, למרות שנראה ש-WHtR השיג תוצאות טובות מעט יותר מאשר BMI ו-WHR. כמו כן, מציינים החוקרים שבהתבסס על שימוש בערכי הסף הידועים עבור ה-BMI הנפוץ, ערכי ה-WHtR התואמים נקבעו ל-0.55 ו-0.6, ללא עדות להבדל בין תת הקבוצות.
על בסיס ממצאים אלה הסיקו החוקרים שעבור מטופלים עם סוכרת, WHtR הוא סמן שימושי לסיכון קרדיווסקולרי עתידי, ללא הבדל בין קבוצות אוכלוסייה שונות.
מקור:
Radholm, K. et al. (2018). Diabetes, Obesity and Metabolism. 20 (8)
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
