האם המצב הגליקמי משפיע על התפקוד הנוירולוגי לאחר שבץ?

מחקר שפורסם בכתב העת Diabetes Care נועד לבחון את הקשר שבין בקרת גלוקוז טרם הופעת שבץ, לתוצאים התפקודיים של חולים שסבלו מסוכרת ועברו שבץ חריף עקב חסימת כלי גדול, ועברו תרומבקטומיה תוך-עורקית (IAT).

במחקר נכללו 1,351 מטופלים חולי סוכרת שהיו רשומים ב-the Clinical Research Center for Stroke-Korea registry, שעברו שבץ עקב חסימת כלי גדול וטופלו באמצעות IAT בין ינואר 2009 למרץ 2020.

החוקרים בחנו את הקשר שבין רמת ההמוגלובין המסוכרר (HbA1c) בקבלה לאשפוז לבין התוצאים התפקודיים שהוערכו באמצעות מדד ה- modified Rankin Scale 3 חודשים לאחר. בחינה זו העלתה כי הידרדרות נוירולוגית מוקדמת הייתה שכיחה יותר בקרב חולים עם רמות גבוהות יותר של המוגלובין מסוכרר בזמן הקבלה לאשפוז בהשוואה למטופלים עם רמות נמוכות יותר.

רמות גבוהות של המוגלובין מסוכרר בקבלה היו קשורות באופן מובהק לירידה בסיכויים לתוצאים תפקודיים חיוביים, עם רמת סף של 7.0-7.1%.

הקשר נותר עקבי גם בניתוח תתי קבוצות שחולקו על פי גיל, מין, תת-סוג השבץ, אתר החסימה, מידת הפתיחה המחודשת של העורק (recanalization), שיטות התרומבוליזה, הזמן שחלף ממועד הופעת התסמינים ועד לתחילת הצנתור, ומשך הטיפול.

לסיכום, שליטה גליקמית טרם הופעת שבץ עם יעד של רמת המוגלובין מסוכרר ≤7.0% עשויה להועיל להתאוששות הנוירולוגית של חולי סוכרת שעברו  תרומבקטומיה תוך-עורקית לטיפול בשבץ עקב חסימת כלי גדול. תועלת זו איננה תלויה בסוג השבץ או בתרומבוליזה התוך-ורידית הניתנת כגישור, כמו גם באתר החסימה, מידת הפתיחה של העורק, ומשך הטיפול.

מקור: 

Chang, JY et al. Diabetes Care. 2021 Sep;44(9):2140-2148. doi: 10.2337/dc21-0271